עבו ואח' נ' ג'ראפי ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

התובעים טוענים כי הנתבעים נותרו חייבים להם כספים, בגין עבודות שיפוץ שבוצעו בביתם ע"י התובעים.

אין מחלוקת שבין הצדדים נערך הסכם לביצוע העבודות ואף אושרו תוספות.

לאחר שתיקנו הנתבעים את בקשת הרשות להתגונן, וצירפו תצהיר מפורט, עמדו אלו לחקירה על תצהירם והוסיפו ופירטו עובדות המבהירות את המחלוקת שבין הצדדים.

כך בין היתר טענו הנתבעים כי שילמו סכום עודף ביחס לעבודות שבוצעו בפועל ע"י התובעים, כי במסגרת ביצוע העבודות גרם התובע 2 לנזקים לביתם, וכן ביצע עבודה בצורה לקויה באופן שהותיר נזקים המחייבים תיקון.

לשיטת המבקשים, כפי שפורטה בהרחבה במסגרת החקירה, לאחר ביצוע העבודות ע"י התובע 2, ולאחר פיטוריו בשל אי עמידה בהוראות ההסכם שבין הצדדים ובשל ביצוע עבודות לקויות, איתרו בעל מקצוע אחר וזה נאלץ לפרק את כל עבודת הריצוף שבוצעה ע"י התובע 2, לרצף מחדש, להשלים עבודות שנותרו כשהן אינן מושלמות ועוד.

המבקשים צירפו לבקשה חוו"ד של שמאי אשר קבע כי עלות תיקון הנזקים שנגרמו עומדת על כ- 70,000 ₪.

המבקשים אישרו בחקירתם כי לבעל המקצוע שהחליף את התובע, התחייבו לשלם כ- 33,000 ₪, ובנוסף צירפו לבקשה אסמכתאות המעידות על הוצאות נוספות כגון רכישת ריצוף ביום 2.5.16 עפ"י הזמנה מיום 1.5.16, הוצאות בגין חווה"ד, הוצאות בגין תיקון תריסים, שעפ"י גרסתם ניזוקו במהלך ביצוע העבודות ע"י התובע וכיו"ב.

ראוי לזכור כי התביעה עומדת על סך של 7,500 ₪ בלבד, ועל כן אינני סבורה ששאלת גובה הנזק, בין אם עומד זה על סך של 33,000₪ (לא כולל ההוצאות הנזכרות באסמכתאות שצורפו) ובין אם עומד זה על סך של 70,000 ₪, כגרסת המומחה, כך או אחרת מדובר בטענת קיזוז שיש בה כדי להביא לדחיית מלוא התביעה, אם תימצא כנכונה.