תא"ק 24410-02-14 מיסאן גרופ (2008) בע"מ נ' א.עמית ושות חברה לבניין ופיתוח בע"מ

בעניין: בקשה למחיקת כותרת

המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה בסדר דין מקוצר לפי חוזה ביניהן מיום 9/8/11.

המבקש עתרה למחיקת הכותרת בטענה לפיה כתב התביעה נתמך בהסכם וחשבון סופי בלבד, שהינו מסמך חד צדדי, שערכה התובעת, כי בהסכם נקבע כי התשלום יהיה על פי מדידות, וכי התובעת לא הציגה ראיות לכמויות.

המשיבה הגיבה וטענה כי אין מחלוקת על קיום החוזה בין הצדדים, לפיו שילמה המבקשת את הסכום 255,000 ₪, ועל כן לא יכולה להיות לה טענה לעניין ההתחייבות, וכי אם חולקת הנתבעת על הסכום, עליה להעלות את טענותיה בבקשת רשות להתגונן.

המבקשת הגיש תגובה לתגובה, ובה טענה כי החשבון הסופי לא נערך לפי ההסכם, וכי אין ראשית ראייה לסכום התביעה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, אני דוחה את הבקשה שבנדון.

הדרישות מתביעה בסדר דין מקוצר הינן שתיים: ראשית ראייה בכתב להתחייבות וסכום קצוב.

אין חולק כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, בו נקבעו מחירי העבודות השונות, מועדי התשלום, הוסכם כי החיוב יהיה לפי מדידה בפועל ונקבעו התנאים לתשלום. העובדה שהמבקשת שילמה סכומים משמעותיים לפי ההסכם, משתיקה אותה מכל טענה בדבר קיומה של ראשית ראייה להתחייבות מפורשת.

הדרישה השניה הינה כי הסכום יהיה קצוב. החשבון המפורט, שנערך ע"י המשיבה, מעיד על סכום קצוב במובן שאינו דורש שומה או הערכה, אלא חישוב אריתמטי (כמות כפול מחיר), ואין באי ההסכמה על זכאות המשיבה לתשלום, כדי לשלול את כשירותה להתברר בסדר דין מקוצר: "כפירתו של הנתבע בפרט זה או אחר של החשבון תהיה טעונה בירור בשעת הדיון (אם תינתן רשות להתגונן) אך איננה פוסלת את התביעה מלהידון בסדר דין מקוצר" (ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 187).