תא"ק 1953-12-14 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' אפללו ואח'

בפני בקשת המבקשים להתיר להם להתגונן בפני תביעה לסילוק יד שהגישה המשיבה – בטענה כי חלקה המערבי של גדר המקיפה את חלקת המבקשים פולש לשטח ציבורי. לטענת המבקשים, הם רכשו את הנכס בתמורה ובתום לב והם בעלי הזכויות בו ובמקרקעין נשוא התביעה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 13.4.15 נחקר המבקש 1, בשם המבקשים, על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

דיון והכרעה

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ר' דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשים להוכיח את טענותיהם שהובאו בתצהיר, ובמקרה כזה עומדת להם הגנה לכאורית. בכל מקרה שוכנעתי כי המחלוקת בין הצדדים מחייבת בירור עובדתי ומשפטי, וזה ייעשה בהמשך ההליכים.

על זאת יש להוסיף, בדרך ההיקש מההלכות הנוהגות לעניין עיכוב ביצוע של פסקי דין לפינוי, בהן הושם דגש מיוחד על חומרת הסעד של סילוק ידו של אדם מבית מגוריו, כי בתביעות בסדר דין מקוצר הנוגעות לסילוק יד, תהיה יד בית המשפט קלה עוד יותר על הדק מתן הרשות להתגונן, וסבורני כי על בית המשפט להעדיף, במקרים גבוליים, לברר את התביעה לגופה מאשר לפנות משפחה מבית מגוריה (או מחלקו), גם אם תעלה הטענה כי סיכויי ההגנה לגופה אינם מן המשובחים.