תא"מ 9687-12-14

1.תביעה שטרית מכח שיק בטחון שהפקיד הנתבע בידי התובע להבטחת מילוי התחייבויות השוכרים עפ"י הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים ועל פיו שכרו הנתבע ורעייתו את המושכר מהתובע.

ראשית ההליך בהגשתו של שיק הביטחון ע"ס 10,000 ₪ לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ובהתנגדות הנתבע לביצועו בטענה כי הופטר בתום תקופת השכירות מכל חיוב עפ"י ההסכם, לנוכח פירוד שאירע בינו לבין רעייתו, וזאת בהסכמת התובע.

מאחר שהמדובר בטענה עובדתית הצריכה הוכחה בראיות, התקבלה ההתנגדות והתובענה הועברה לבירור מלא בסדר דין מהיר.

התובע טוען כי השכיר לנתבע דירה ברח' דוד ברגר 7/15 באשקלון לתקופה מיום 1.11.12 ועד ליום 1.11.13, ואולם הדירה לא פונתה בתום תקופת השכירות, הוחזרה באיחור של כ-3 חודשים כשהיא מלוכלכת ומלאה אשפה, השוכרים הותירו חובות גז מים וארנונה ודמי השכירות שולמו רק עד לתום תקופת השכירות.

התובע טוען כי אין שחר לטענה כי נתן הסכמתו להפטר הנתבע כאמור, כי אין כל קשר בין החובות החלות על הנתבע מכח הסכם השכירות ושיק הביטחון לבין הסכסוך האישי שלו עם בת זוגו, וכי הסכמה כפי הנטענת נעדרת כל היגיון.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, לנוכח הראיות הקיימות והנדרשות ונטלי ההוכחה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

מאחר שתובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

3.עסקינן בשיק שהינו שיק ביטחון, דהיינו התנאי לקיומה של הזכות לממשו הינו אי מילוי איזו מבין התחייבויות השוכרים עפ"י ההסכם.

ברי כי התחייבויות השוכרים, התובע ורעייתו, עפ"י הסכם השכירות, חלות כלפי התובע ביחד ולחוד, והדברים נכונים ביתר שאת מקום שהנכס נשכר על ידם כתא משפחתי.

אין מחלוקת כי התנאי לפירעון שיק הביטחון התקיים, שכן הדירה לא פונתה בתום תקופת השכירות ולא הושבה לידי המשכיר, התובע, בניגוד להוראות סעיף 19 להסכם השכירות, וכן מאחר שלא שולמו דמי השכירות בעבור תקופת החריגה ובגין תשלומי חובה, ומכל מקום לא הוכח אחרת.