תא"מ 9339-06-14 פהלבני נ' פלוס

בפני תביעה בסדר דין מהיר שמקורה בתיק שנפתח ביום 29.05.2014, בהוצאה לפועל בירושלים מס' תיק 03-18228-14-3, כבקשה לביצוע שטר בגין שטר חוב בסך 60,000 ₪ שעליו חתם הנתבע, כשאשתו חתומה כערבה בערבות אוואל לקיום התחייבויותיו. מעיון בבקשה עולה כי מועד פירעונו של השיק שניתן לתובע היה ליום 17.02.14, אולם שיק זה לא כובד על ידי הבנק מכיוון שניתנה הוראת ביטול על ידי הנתבע.

בקשת ההתנגדות נידונה ביום 13.06.14, בפני כב' הרשמת הבכירה בלהה יהלום, שבמסגרתה הועלתה טענת "פרעתי" ולאי אחיזה כשורה של השיק, לאחר שכב' הרשמת סברה כי יש בטענות אלה ככל שיוכחו כדי להוות הגנה, החליטה לעכב הליכי ההוצל"פ, התיק הועבר לבית המשפט להידון בסדר דין מהיר.

העובדות שאין עליהן מחלוקת

ביום 17.02.2013 חתם הנתבע על הסכם מכר לרכישת דירה הנמצאת ברח' הארי 12/2 בגבעת זאב. על פי הסכם המכר עלותה של הדירה הינו 1,370,000 ₪ (להלן: "הסכם המכר") הדירה נרכשה מבנו של התובע מר רוני פהלבני ואשתו גב' מיטל פהלבני (להלן: "המוכרים, המוכר"). אין חילוקי דעות בין הצדדים כי כל הסכומים הנקובים בחוזה שולמו במלואם ובמועדם. עוד אין חולק כי במעמד חתימת הסכם המכר מסר הנתבע שלוש המחאות: אחת בסך 40,000 ₪, השנייה בסך 110,000 ₪ והשלישית בסך 60,000 ₪. כששתי המחאות הראשונות נמסרו לידי למוכר ומועד פירעונם נקבע ליום 17.02.2013, ואילו המחאה השלישית בסך 60,000 ₪ שהיא הרלוונטית לעניינו נמסרה לתובע ומועד פירעונה נקבע ליום 17.02.14 (להלן: "ההמחאה השלישית, השיק בסך 60,000 ₪"). יצוין כי שתי המחאות הראשונות (בסך 40,000 ₪ ו- 110,000 ₪) אכן נפדו על ידי המוכר במועדם. ואילו ההמחאה השלישית בוטלה על ידי הנתבע.

עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בנוגע להמחאה השלישית בסך 60,000 ₪ שכאמור נמסרה לתובע ובוטלה מאוחר יותר על ידי הנתבע.

טענות הצדדים בקצרה

הנתבע טוען כי ההמחאה השלישית בסך 60,000 ₪ ניתנה כחלק מהסכם התמורה של הדירה, וזאת בכפוף להתחייבויותיו של המוכר לתקן את הליקויים בדירה המפורטים בסעיף 2(ט) להסכם המכר. לגרסתו, השיק ניתן לתובע לאחר שהציג עצמו כקבלן שיפוצים ולאחר שהבטיח כי יבצע את התיקונים בדירה עד ליום 01.05.13 - מועד מסירת הדירה לנתבע. מועד פירעונו של השיק שסוכם עם התובע הינו ליום 17.02.14.

אלא שלדברי הנתבע כשביקש ביום 28.02.2013, לשלם למוכר את הסך 201,000 ₪ שהורכב מסכום של 261,000 ₪ בניכוי הסכום של 60,000 ₪ (השיק שנמסר לתובע כחלק מתשלום הרכישה), לפתע דרש המוכר למסור לו את כל הסכום בסך 261,000 ₪ (כולל ה- 60,000 ₪). זאת לאחר שהמוכר אמר לו כי הוא זקוק לכל הכסף במלואו. ולאחר שהובטח לו מפורשות ע"י המוכר כי התיקונים יבוצעו במועד (עד ליום 01.05.213) וכי השיק יושב לו לאחר שיקבל לידיו את כל הסכום, שילם את מלוא התמורה של הדירה כולל 60,000 ₪, אלא שלטענתו לאחר תשלומו של הסכום השלישי בסך 60,000 ₪, כפי שסוכם בין הצדדים, כשביקש מהתובע להשיב לו את השיק, למגינת ליבו, בקשתו סורבה. לטענתו, משבקשות להשבת השיק עלתה בתוהו, מחוסר ברירה נאלץ לבטל את השיק.

עוד טוען כי הגם ששילם את מלוא התמורה, התיקונים בדירה לא בוצעו, וזאת בניגוד לאמור בהסכם המכר. יצוין כי הנתבע מינה מהנדס מטעמו כדי שיחווה דעתו אודות התיקונים בדירה. המומחה קבע בחוות דעתו כי התיקונים האמורים בהסכם המכר לא בוצעו. עוד קבע המומחה כי עלות התיקונים עומדת על סך של 76,452 ₪. (חוות הדעת צורפה לבקשת ההתנגדות). כן טוען הנתבע שאין לקבל את גרסת התובע לפיה הלוואה לו סך של 60,000 ₪ במזומן לצורך השלמת ההון העצמי כדי שיוכל לקבל משכנתא מהבנק, מכיוון שלטענתו היה לו כסף די הצורך שכן בסמוך לרכישת הבית מבנו של התובע, מכר שתי דירות שהיו בבעלותו לצורך מימון רכישת הדירה. (הסכמי המכירה של הדירות שהיו בבעלות הנתבע הוגשו לבית המשפט וצורפו לתיק ביום 07.10.2014).