תא"מ 7788-10-08 סאלח נ' מועצה מקומית משהד

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 18.12.2008 כנגד המבקשת (להלן: "המועצה"),ועיכוב ביצוע של ההליכים בגינו.

המדובר בתביעה כספית שהגיש המשיב כנגד המועצה לתשלום בגין שכר עבודה עבור אימון קבוצת כדורגל בעונת המשחקים 2001/2002 ,בתחומה של המועצה. במסגרת פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשמת, כתוארה אז, אוסילה אבו -אסעד , חויבה המועצה לשלם למשיבה סך של 28,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ובצירוף הוצאות משפט. (להלן: "פסק הדין").

המועצה מפרטת בבקשתה מספר שיקולים מדוע להיעתר לבקשתה לביטול פסק הדין, בין היתר, סיכויי ההגנה, המועצה טוענת כי יש לה הגנה טובה שכן התביעה הוגשה בהיעדר סמכות עניינית , שיהוי כבד של המשיב בהגשת תביעתו ,המדובר בחוב מ2001-2002 , בעוד שהתביעה הוגשה ב-2006 , כמו כן בשל היות ההסכם עם המשיב בניגוד לכל דין וכל נוהל , ללא היתרים וללא אישורים. וכי בעבר הגיש המשיב נגד המועצה תביעה בבית הדין האזורי בנצרת , שנסתיימה בפסק דין שנתן תוקף להסכם גישור שנחתם בין הצדדים . לעניין האיחור הניכר בהגשת הבקשה, טוענת המועצה כי זה נבע מאי ידיעה בדבר הגשת התביעה שכן זהותו של החותם על המסמך, תפקידו ואם הינו בעל הרשאה לקבלת כתבי בי דין, אינה ידועה לה.

לא התקבלה תגובה לבקשת המועצה לביטול פסק הדין מאת המשיב על אף שהחלטתי המורה לו להגיב לבקשה תוך 20 יום הומצאה למשרד ב"כ המשיב באמצעות מכשיר הפקס ביום 29.6.15.

אין חולק כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור ניכר וכי נדרש "טעם מיוחד" על מנת ליתן למבקשת ארכה, כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

בית המשפט העליון קבע מפי כב' השופטת נאור ברע"א 7092/11 איוב מטח נ. קרן הסיטי מיום 16.08.2012 (פורסם בנבו), כי "טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור, יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת הסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך שלגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו, למתן אורכה להגשתו".