חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"מ 7399-01-15 נגריית בראבו בע"מ נ' פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום רחובות
7399-01-15
30.6.2015
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
מבקשת:
נגריית בראבו בע"מ
משיבה:
פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ
החלטה
 

 

המבקשת עותרת להורות למשיבה לגלות את כל המסמכים המצויים בידה ואשר קשורים לתביעה, ובפרט – להורות על גילוי ספציפי של כל החשבוניות הקשורות לרכב נשוא התביעה או למבקשת, אשר הונפקו ו/או התקבלו ואשר העתקן מצוי אצל המשיבה.

המשיבה מתנגדת. לעמדתה, אין להורות בהליך בסדר דין מהיר על גילוי מסמכים ספציפי, וממילא הבקשה לא הוגשה במועד. כן נטען כי הבקשה אינה מלמדת על הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים וכי החשבוניות מצויות אצל המבקשת.

 

סוגיית גילוי מסמכים בתביעה בסדר דין מהיר נדונה בפסיקה.

כך, למשל, נדונה השאלה בהרחבה בתא"מ 21766-02-12 (שלום (חדרה), מפי כב' הש' אניספלד; החלטה מיום 21.4.12), שם נקבע:

"הליכי גילוי ועיון במסמכים כביטויים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי נועדו לסלול את הדרך לקיומו של הליך משפטי המתברר 'בקלפים פתוחים' ובאופן שתואם את יעודו להגיע לחקר האמת. כמה עקרונות מנחים מתווים את גבולות חובת הגילוי ואת היקף זכותו של בעל-דין לעיין במסמכים שבידי הצד האחר או בשליטתו [רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ בפסקאות 9-7 והאסמכתאות שם (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 15.10.2008)].

 

תנאי ראשון ועיקרי להיווצרותה של חובת גילוי הוא שהמסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב. חובת גילוי הוחלה גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי אינה ישירה, לרבות כאלה שבבוא היום לא יהיו קבילים כראיה: "[...] הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו [...] ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג אסור'" [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)]. הרלוונטיות נתחמת על-ידי כתבי-הטענות. 'דיג' במסמכי הצד שכנגד יהא פסול רק אם מטרתו לאתר תיעוד שאינו לצורכי ההליך הנוכחי התלוי ועומד [רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 22.8.2002)].

 

זאת ועוד, לצרכי גילוי ועיון לא נדרש שהרלוונטיות של מסמכים שהתבקשו תהא ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. הדברים יפים לא רק בהתייחס למסמך ספציפי אלא גם לגבי סוג מסמכים [ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)]. ככל שהטענה שלשם הוכחתה מתבקש הגילוי אינה חסרת שחר או נטולת יסוד על-פניה, אין לומר שמדובר בגילוי מסמך שאינו רלוונטי [רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 25.12.2007)].

 

הגשת תובענה בסדר דין מהיר אינה כרוכה מניה וביה בהענקת פטור למי מהצדדים מפני גילוי מסמכים רלוונטיים המצויים בידו, בחזקתו או בשליטתו ושאותרו על-ידו לאחר קיום חקירה ודרישה, או מפני הצגתם לעיון הצד שכנגד. היפוכו של דבר הוא הנכון; התקנות החולשות על הגשת כתבי-טענות בגדרה של תביעה כזו מטילות על בעלי-הדין חובה לפרט ולציין את טיבם והיקפם של המסמכים הרלוונטיים המצויים תחת-ידו ובשליטתו כבר בשלב הגשת כתבי-הטענות, זאת מתוך מטרה לייעל, לקצר ולפשט את בירור ההליך בתביעות כספיות כאלה. חובת גילוי של מסמכים רלוונטיים וחובת הצגתם לעיון עומדות במלוא היקפן על-פי אמות המידה שצוינו לעיל גם בהליך המתברר בסדר דין מהיר. כל אימת שבהליך משפטי עסקינן ניצב על מכונו האינטרס של בירור האמת, הן כאינטרס פרטי של המתדיינים הישירים הן כאינטרס ציבורי רחב החולש על תכלית פעולתה של הרשות השופטת. אינטרס זה אינו נסוג ואינו נגרע כשעסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר. ההסדר שהובא בתק' 214ח, עניינו בהיבט הדיוני של המועד והאופן בו יקיימו בעלי-הדין הליכי גילוי ועיון בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר בהשוואה לתביעות המתבררות בסדר דין רגיל; אין בו כדי לצמצם את ההיבט המהותי הנוגע לתוכנה והיקפה של חובת הגילוי.

 

בדברים האמורים לעיל אין משום חידוש. כבר נאמרו, בהקשרה של הסוגיה הנדונה כאן, הדברים הבאים ב-בש"א (של' ת"א) 156307/03 לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ נ' עו"ד גיל כהן, פ"מ תשס"ב(3) 655 (2003) [וראו גם את ההפניות שם]:

 

העובדה שמדובר ב"סדר דין מהיר" ובתובענה המוגבלת לתביעה עד לסך 50,000 ש"ח, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים לחשיפת האמת [...] ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה [...].

 

וכן בת"א 6860/07 (של' י-ם) מנורה חברה לביטוח בע"מ נגד פיין (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 6.12.2009):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>