אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> תא"מ 5162-08-15 בנק הפועלים בע"מ נ' בורקובסקי

תא"מ 5162-08-15 בנק הפועלים בע"מ נ' בורקובסקי

תאריך פרסום : 17/07/2016 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
5162-08-15
10/07/2016
בפני הרשם בכיר:
אמיר צ'כנוביץ

- נגד -
תובעת:
בנק הפועלים בע"מ
נתבעת:
נטליה בורקובסקי
פסק דין
 

 

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה על סכום כסף קצוב ע"ס 31,103 ₪, להחזר חלקה של הנתבעת כערבה להלוואה נטלו רקוב אלכסנדר ורעייתו (להלן:"החייבים","הלווה") במסגרת חשבון המתנהל אצל התובעת- בנק הפועלים סניף 773.

 

ביום 22.12.15 התקיים דיון בבקשת ההתנגדות, ובו ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, למעט בטענה לפיה לא מוצו ההליכים כנגד החייבים.

ביום 21.3.16 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו מטעם התובעת, הגב' גלית קינן ואירנה בוגדנוב והנתבעת עצמה.

 

טענות התובעת

להלן עיקרי טענות התובעת:

1.ביום 18.10.07 חתמה הנתבעת יחד עם ערב נוסף, על כתב התחייבות להחזר הלוואה ע"ס 41,000 ₪, במסגרתו ערבה למחצית מסכום ההלוואה (להלן:"ההלוואה).

2.החייבים לא עמדו בהתחייבויותיהם בחשבון, הוגשה כנגדם תביעה, ניתן פס"ד ונפתח תיק הוצל"פ (01-19133-11-6) במסגרתו ניתן ביום 31.12.14 צו מיצוי הליכים.

3.החוב בחשבון ההלוואה לה ערבה הנתבעת נכון ליום 1.6.15 הינו בסך 62,206 ₪ והנתבעת ערבה למחצית סכום זה, בסך 31,103 ₪.

4.בהסכם ההלוואה צוין במפורש שמטרת ההלוואה הינה "הסדר חוב" (לא הקמת עסק). בנוסף חתמו הערבים על מסמך גילוי לערב, בו פורטו תנאי ההלוואה ודבר היותה הלוואת הסדר. עוד חתמה הנתבעת על מסמך תנאים מיוחדים להלוואת הסדר חוב, שבו צוין כי מדובר בהלוואת הסדר.

 5.התובעת הסבירה לנתבעת מטרת ההלוואה ומצב חשבונו של הלווה. הנתבעת ידעה על מה חתמה ועל משמעות הערבות.  ובסיכומיה נטען כי בניגוד לטענת הנתבעת, הנתבעת  דוברת עברית, חתמה על תצהיריה בעברית ללא הצהרת מתרגם, והעידה בדיון ההתנגדות ובהוכחות בעברית. שירותיה של ידידתה המתרגמת לא נדרשו בדיון. הנתבעת התנהלה מול עובדת הבנק, הגב' בוגדנוב, הדוברת את השפה הרוסית, לפניה נחתמו המסמכים.

6.לא הועלתה ע"י הנתבעת בהתנגדות המשמשת כתב הגנה טענה להפרת נוהל בנקאי של עריכת מסמכים בשפה הרוסית, ומשכך מהווה הרחבת חזית אסורה. לא הוכח נוהל האמור שאינו דין.

7.טענת הנתבעת כי לא ידעה כי ערבותה הינה להלוואת הסדר לחוב קיים, דינה להידחות, בהיותה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב ע"פ ס' 80 לחוק הפרוצדורה העותומני.

8.הנתבעת חתמה ביום 17.2.06, כשנה לפני העמדת ההלוואה נשוא כתב התביעה, יחד עם הערב הנוסף, על ערבות להלוואה ע"ס 50,000₪ לתקופה של 60 חודש שנועדה לפתיחת עסק. בעל החשבון  לא עמד בהחזר ההלוואה והוסכם כי יבוצע מיחזור  להלוואה קודמת באמצעות העמדה בחשבון של הלוואת הסדר חוב היא ההלוואה נשוא התביעה.

9.טענת הנתבעת כי היה על הבנק ליידע אותה על מצב החשבון, כי מצוי ביתרת חוב משמעותית בבנק בגינה ניתנה הלוואה קודמת בסך 110,000 ₪, לא הועלתה בהתנגדות ומהווה הרחבת חזית, ואף אינה רלוונטיית, שכן הנתבעת לא ערבה לכלל החובות של החייב בחשבון אלא להלוואה אחת. מדובר בהלוואת מיחזור של חוב קיים אשר רק היטיבה עם הנתבעת.

10.מערכת היחסים הקרובה שבין הנתבעת לחייב ולרעייתו עומדת לחובתה של הנתבעת, אשר ידעה מצבו של הלווה.

11.טענת הנתבעת להפרת חובת הגילוי לפי ס'26(א) לחוק הערבות, לא הוכחה, שכן הוצגו מכתבי התראה שנשלחו לנתבעת, ולא הוכיחה את גובה הנזק שלטענה נגרם מהפרה זו.

 

טענות הנתבעת

להלן עיקרי טענות הנתבעת:

1.הנתבעת אינה חולקת כי חתמה ביום 18.10.2007 כערבה יחד עם ערב נוסף, על כתב ערבות להחזר הלוואה ע"ס 41,000 ₪ שקיבלו החייבים מהתובעת. אולם טוענת כי לא נמסר לה עותק מכתב הערבות.

  1. הנתבעת טוענת כי חתמה על ערבות להלוואה בסך 41,000 ₪ לצורך פתיחת עסק בלבד ולא הלוואה להסדר חוב .

3.לנתבעת נודע רק בחודש אוגוסט 2014, בעקבות פניה טלפונית ממשרד ב"כ הבנק כי הלווה חדל מלשלם את תשלומי החזר ההלוואה כבר בחודש אפריל 2010 וכי הינו חייב לבנק כספים רבים נוספים.

4.אז נודע לנתבעת כי הוחתמה על כתב ערבות להחזר הלוואה במסגרת הסדר חוב קיים ולא כפי שנמסר לה ע"י הלווה כי מדובר בהלוואה להקמת עסק.

5.התובעת הפרה חובת הגילוי כלפי הנתבעת, שכן נציגת הבנק לא טרחה להסביר לנתבעת כי מדובר בהלוואת הסדר חוב קיים, כי הלווה מצוי ביתרה חובה בבנק,  לא גילתה דבר בקשר למצב חשבונו של הלווה טרם שהוחתמה כערבה.(ס' 11 לתצהיר ההתנגדות).

6.הנתבעת עלתה לישראל מאוקרינה בשנת 1999, דוברת בעיקר את השפה הרוסית, וידיעתה בקריאה ובכתיבה בעברית, קלושה.

7.הבנק לא הודיע לנתבעת בתוך 90 ימים מהיום שהיה על הלווה לקיים את חיוביו, בניגוד להוראת ס'26(א) לחוק הערבות, וכתוצאה מכך נגרם נזק כספי בשל צבירת ריביות על קרן ההלוואה, ואף שלל מהנתבעת אפשרות לגרום ללווה לעמוד בתשלום ההלוואה או לשלם ההלוואה במקומו.

 

דיון ומסקנות

עסקינן בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת אשר ערבה להלוואה ע"ס 41,000 ₪ מיום 18.10.07,  כערבה מוגנת, הערבה למחצית מסכום ההלוואה.

הצדדים אינם חלוקים כי הנתבעת חתמה כערבה להלוואה.

 

הלוואת הסדר חוב קיים  

הנתבעת טוענת כי במעמד חתימה על כתב הערבות לא הוסבר לה ע"י נציגת הבנק כי מדובר בהלוואה שתכליתה להסדיר חוב כספי קיים בחשבונו של הלווה. וכי כל שידעה לפי שהוסבר לה ע"י הלווה כי ביקש לקחת הלוואה לפתיחת עסק.

 

טענתה זו של הנתבעת לא הוכחה לבימ"ש.

 

הנתבעת מודה כי הינה חתומה על כתב התחייבות וערבות להחזר ההלוואה מיום 18.10.07, בו צוין במפורש שמטרת ההלוואה הינה "הסדר חוב" ולא הקמת עסק.

הנתבעת מודה כי בנוסף חתמה על מסמך גילוי לערב וכן על מסמך תנאים מיוחדים להלוואת הסדר חוב, בהם צוין במפורש שמדובר בהלוואת הסדר חוב.(עמ' 16 לפרוטוקול מיום 21.3.16 ש'2-10).

 

טענת הנתבעת כי לא הוסבר לה וכי לא ידעה כי מדובר בהלוואה להסדר חוב קיים עומדת בסתירה לכתוב בשלושה מסמכים שונים עליהם חתמה הנתבעת (כתב ההתחייבות והערבות, מסמך גילוי לערב ומסמך תנאים מיוחדים).  טענתה של הנתבעת הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב העומדת בניגוד להוראת ס' 80 לחוק הפרוצדורה העותמני.

 

טענת הנתבעת כי אינה שולטת בשפה העברית בה נערכו המסמכים אשר נועדה להסביר אי הבנתה האמור במסמכים אלה לעניין מטרת ההלוואה, לא הוכחה לבית המשפט.

במועד חתימת הנתבעת על כתב הערבות נמצאה בישראל למעלה מ-8 שנים. הנתבעת דוברת עברית, חתמה על תצהיריה לבית המשפט בשפה העברית בלא הצהרת מתרגם. הנתבעת העידה בשפה העברית, ושירותיה של ידידתה המתרגמת לא נדרשו בדיון.

 

מעבר לכך הפגישות בבנק נעשו מול עובדת הבנק הגב' אירנה בוגדנוב הדוברת את השפה הרוסית ונחתמו בפניה, והנתבעת אישרה עובדה זו בחקירתה.(עמ' 18 לפרוטוקול ש' 23-28).

הפרת חובת הגילוי 

הנתבעת טוענת בס' 11 לתצהיר ההתנגדות המשמש כתב הגנה, כי התובעת הפרה החובה לגלות לה כערבה טרם חתימה על כתב הערבות מצב חשבונו של הלווה, לפיו החשבון נמצא ביתרת חובה בבנק.

 

לטענת הנתבעת בעת החתמתה על כתב הערבות(18.10.2007) לא גילתה לה התובעת כי כשנה לערך קודם לכן, ביום 14.6.2006 הבנק העמיד ללווה הלוואה ע"ס 110,000 ₪ לכיסוי חובות קיימים שלו לבנק.

 

הנתבעת טוענת כי לו היה הבנק מקיים חובת הגילוי לגבי מצב חשבונו של הלווה, לפיו נדרש להלוואה קודמת של 110,000 ₪ ללא בטחונות לצורך הסדרת חוב, לא היתה חותמת כערבה להלוואה של 41,000 ₪ ו/או לכל הלוואה אחרת.

 

ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי טענת הנתבעת לעניין אי גילוי בקשר להלוואה ע"ס 110,000 ₪ מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן לא נטען לטענתו בנדון בתצהיר ההתנגדות המהווה כתב הגנה.

אין בידי לקבל טענה בדבר הרחבת חזית, שכן הנתבעת טענה בס' 11 לתצהיר ההתנגדות כי הבנק לא עמד בחובת הגילוי לגבי מצב חשבונו של הלווה בעל החשבון. טענה זו, כוללת בחובה בין היתר אי גילוי לגבי כל היקף התחייבויותיו של החייב כלפי הבנק, ובכלל זה קיומה של ההלוואה הנדונה.

 

העדה מטעם התובעת, הגב' אירנה בוגדנוב, אשר החתימה את הנתבעת על כתב הערבות, העידה בחקירתה בבימ"ש כי לא בדקה מצב החשבון של הלווה לפני החתמת הנתבעת על כתב הערבות. הוסיפה כי הלקוח היה באותה עת מסובך כלכלית, לא עמד בהחזר הלוואה קיימת של 50,000 ₪.(עמ' 8 לפרוטוקול ש'32 -עמ'9 ש' 2).

 

עדת התביעה הגב' בוגדנוב, העידה כי הלוואה בסך 110,000₪ מיום 14.6.06, ניתנה ללווה לצורך הסדר חוב קיים בחשבון.(עמ' 9 לפרוטוקול ש' 19-20).

הגב' בוגדנוב נשאלה ע"י ב"כ הנתבעת, האם מסרה לנתבעת במעמד חתימתה על הערבות, כי הלווה קיבל כשנה קודם לכן, הלוואה לצורך הסדר חוב בסך 110,000 ₪. העדה התחמקה ממתן תשובה בעניין זה, ומשחזרה ב"כ הנתבעת על שאלתה זו, נאלצה הגב' בוגדנוב להודות כי ככל הנראה לא ציינה לפני הנתבעת עובדה זו. (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 21-25, וכן עמ' 9  ש' 31- עמ' 10 ש' 2).

 

עוד עלה מעדותה של הגב' בוגדנוב כי הלווה החל לפגר בהחזר ההלוואה ע"ס 110,000 ₪ ב- 30.5.07, וזאת בטרם חתמה הנתבעת ביום 18.10.07 על כתב הערבות להחזר ההלוואה נשוא התביעה.

 

 

"סעיפים 3 ו-5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 מטילים על הבנק חובת גילוי מוגברת וללא תנאי של פרטים מהותיים כלפי הערב באשר לחובות החייב - הלקוח. ...

חובת הגילוי אשר קבועה כיום בדין בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ובכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשמ"ו-1986 מבוססת במהותה על חובת תום-הלב בניהול משא ומתן לקראת חתימת חוזה הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי).

לא אחת דנו בתי-המשפט בשאלה מהו היקף חובת הגילוי החלה על הבנק כלפי הערבים ונדמה כי תמימות דעים הובעה באשר לחובה זו המתייחסת לכל מידע רלוונטי המצוי בידי הבנק בעת המשא ומתן ואשר גילויו עלול להשפיע במידה כזו או אחרת על התקשרות הערבים בחוזה עם הבנק.

חובת הגילוי איננה יכולה להצטמצם לשאלות שאותן מעוררים הערבים בלבד ומחובתו של הבנק לפרוס תמונה מלאה ונכונה של מצב הלקוח. חובת תום-הלב כוללת את החובה לגלות ולהבהיר עובדות מטריאליות לפני כריתת החוזה אם הדבר היה מתחייב לאור מהותה של העסקה או לאור נסיבותיו של המקרה." (ראה: ת"א 587/98 בנק דיסקונט לישראל נ' חובב פ"מ תש"ס(3)642, ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ציגלר (3) עמ' 388).

 

במקרה שלפנינו ניתן לומר כי בעת שהוחתמה הנתבעת כערבה להלוואת הסדר מיום 18.10.07 בסך 41,000 ₪, לא ניתנה לה תמונה מלאה אודות מצב חשבונו האמיתי של הלווה מר רקוב אלכסנדר.

מחובתו של הבנק למסור לנתבעת כערבה פרטים מהותיים על אודות מצב חשבונו של החייב, ולפרט כי הועמדה לחייב כשנה קודם לכן, ביום 14.6.06 הלוואה להסדר חוב בסך 110,000 ₪, אשר אף בה לא עמד ונמצאת בפיגור החל מיום 30.5.07.

 

אין בידי לקבל את הטענה המשתמעת הנטענת אם כי באופן רפה בסיכומי התובעת לפיה נוכח העובדה כי הנתבעת היתה מצויה בקשרי ידידות עם רעייתו של החייב, אשר טיפלה בילדיה של הנתבעת, ניתן ללמוד ידיעתה של הנתבעת לגבי מצבם הכלכלי של החייבים ו/או מצב החשבון.

 

עצם קיומו של קשר ידידות האמור, בין הנתבעת לבין רעייתו של החייב, אין בו כשלעצמו ללמד על ידיעתה של הנתבעת על מצב בחשבון החייבים בבנק. ספק אם היתה הנתבעת מוכנה לחתום על כתב הערבות בידיעה אמיתית כי קיימת סבירות גבוהה כי הוא ימומש כלפיה כפי שארע בפועל.

 

ע"פ הוראת ס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, אי קיום חובת הגילוי המוטלת על התובעת ע"פ ס' 3 ו- 5 לחוק הבנקאות, מהווה הטעיה מצד הבנק, המעמיד לנתבעת הזכות לבטל את התחייבותה ע"פ כתב הערבות.

 

אף בהסתמך על פקודת הנזיקין, הפרת חובה חקוקה הקבועה בס' 3 ו- 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), או הפרת חובה לניהול מו"מ בתום לב מקימה לנתבעת זכות לביטול ההסכם, ביטול כתב הערבות.

 

לא נסתרה טענתה של הנתבעת לפיה אילו היה הבנק מקיים חובת הגילוי ומוסר לה כי לחייבים ניתנה כשנה קודם לכן הלוואה להסדר חוב קודם בסך 110,000 ₪, אשר מצויה בפיגור לא היתה הנתבעת חותמת על כתב הערבות נשוא התביעה.

 

הנתבעת הפרה כאמור חובת הגילוי הקבועה בס' 3 ו-5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), באשר לא גילתה לנתבעת תמונה מלאה לגבי מצב חשבון החייבים בבנק, ועל כן זכאית הנתבעת לבטל את ערבותה.

 

ערבות להלוואה בסך 50,000 ₪

בתצהירי עדותה הראשית של התובעת נטען כי הנתבעת והערב הנוסף חתמו ביום 17.2.2006 כשנה קודם העמדת ההלוואה נשוא התביעה על כתב ערבות להלוואה ע"ס 50,000 ₪ שנועדה לפתיחת עסק של החייב.

 

לטענת התובעת מאחר והחייב/בעל החשבון לא עמד בהחזר ההלוואה הנ"ל הוסכם כי תועמד הלוואת הסדר חוב לפריסת החוב.  לטענת התובעת, על מנת להימנע מנקיטת הליכים משפטיים כנגד החייב וכנגד הנתבעת/הערבה חתמה הנתבעת כערבה להלוואת ההסדר נשוא התביעה.

 

בסיכומי התובעת נטען כי טענת הנתבעת לעניין הפרת חובת הגילוי בעניין הלוואה ע"ס 110,000 ₪, הינה טענה בלתי רלבנטית שכן, ערבותה של הנתבעת להלוואה המקורית ע"ס 50,000 ₪ ניתנה ביום 17.2.06 קודם למתן הלוואה ע"ס 110,000 ₪ מיום 14.6.06, כך שאף אלמלא היתה חותמת כערבה להלוואת ההסדר היתה חבה בחוב מכוח ערבותה להלוואה המקורית.

 

ב"כ הנתבעת טענה כי העלאת הגרסה בדבר העמדת הלוואה כשנה קודם לכן ע"ס 50,000 ₪ שמוחזרה במסגרת הלוואה נשוא התביעה, מהווה הרחבת חזית אסורה.

אין בידי לקבל טענה זו, שכן אינה חלק מעילת התביעה עצמה, שהיא ההלוואה משנת 2007 הנשענת על מסמכים משנת 2007, אלא מהווה חלק מראיות התובעת שנועדו להפריך טענת הנתבעת לעניין הפרת חובת הגילוי לערב.

 

כפי שיפורט להלן, התובעת לא הרימה נטל השכנוע להוכחת הטענה כי הנתבעת ערבה להלוואה קודמת ע"ס 50,000 ₪, אשר נטען כי הועמדה כשנה קודם לכן לחייב. כמו כן, לא הוכח לבימ"ש כי הלוואת ההסדר נשוא התביעה החליפה ומחיזרה את החוב בגין הלוואה הקודמת ע"ס 50,000 ₪.

 

התובעת טוענת כאמור, כי כשנה קודם למתן ההלוואה נשוא התביעה העמידה לחייב הלוואה ע"ס 50,000 ₪ לפתיחת עסק, לה ערבו הנתבעת וערב נוסף.

 

התובעת לא צרפה במסגרת ראיותיה את הסכם ההלוואה ע"ס 50,000 ₪ מיום 17.2.106 ואף לא הוגש במסגרת ראיותיה כתב ההתחייבות והערבות עליו נטען כי חתמו הנתבעת והערב הנוסף, בטענה כי אלה לא נמצאו בבנק.

 

הלכה היא כי המבקש להסתמך על תוכנו של מסמך כראיה חייב להגיש לבית המשפט את המסמך המקורי, וזאת מתוך חשש שההעתק ממנו אינו נאמן למקור. עם זאת החריג לכלל זה הוא כי ניתן להוכיח את תוכנו של המסמך בעזרת "ראיות משניות", מקום בו המסמך המקורי אבד או הושמד. (ראה: ע"א 455/85 קצין התגמולים נ' כספי, פ"ד מב(1)177).

 

התובעת הגישה במסגרת ראיותיה לצורך הוכחת דבר העמדת הלוואה ע"ס 50,000 ש"ח, תדפיס תנועות בחשבון החייבים (חן מס'505172) (נספח 7 לתצהיר הגב' מרגלית קינן), לפיו מופיעה בתדפיס שורת יומן מיום 17.2.06, ובה הרישום:  "הלואה קרן/כללי"... 50,000...", אשר סכום זה זוכה בחשבון.

כמו כן, הוגש העתק ממסמך "קליטה ושגויים – ערבויות צד שלישי", כנספח 8 לתצהיר הגב' מרגלית קינן, וזאת לצורך הוכחת חתימתה של הנתבעת כערבה להלוואה זו.

 

עדת התביעה הגב' מרגלית קינן אישרה בחקירתה בבימ"ש כי נעדרת ידיעה אישית, שכן הנתבעת לא חתמה בפניה על איזה מכתבי הערבות, ולא פגשה בה מעולם.(עמ' 1 לפרוטוקול ש' 21-22). העדה הסבירה כי עדותה מבוססת על קריאת המסמכים המצויים בבנק.

 

הגב' קינן העידה כי אין לה מושג מה היו תנאי ההלוואה ע"ס 50,000 ש"ח.(עמ' 4 לפרוטוקול ש' 21-22). העדה אישרה כי בדף החשבון (נספח 7) לא מצוין מספר ההלוואה.

מעיון בתדפיס קליטת ערבויות צד שלישי (נספח 8) נמצא כי אין בו ציון של סכום ההלוואה הנערבת.

 

מעיון בתדפיס תנועות ובתדפיס קליטת ערבויות צד שלישי, לא ניתן ללמוד כי ההלוואה הנזכרת בתדפיס התנועות מתייחסת לתדפיס קליטת ערבויות צד ג', בהעדר ציון מס' הלוואה. כמו כן, מעיון בתדפיס קליטת הערבויות, לא מצוין כלל סכום ההלוואה הנערבת.

 

אני סבור כי אין במסמכים אלה כדי להוכיח כי הנתבעת ערבה להלוואה ע"ס 50,000 ₪ מיום 17.2.06. כמו כן, אין במסמכים האמורים כדי להוכיח כי הלוואת הסדר החוב נשוא התביעה החליפה את הלוואה ע"ס 50,000 ₪.

 

מטעם התובעת העידה גם הגב' אירנה בוגדנוב, אשר כי במסגרת תפקידה בבנק טיפלה בחשבון הלווה.  ע"פ עדותה עבדה נכון לשנת 2007 בסניף בו ניתנה ההלוואה נשוא התביעה כ- 10 שנים.

העדה העידה כי אינה זוכרת האם ללווה/החייב היו חשבונות נוספים בבנק.(עמ' 7 לפרוטוקול ש'22-25).

 

בחקירה אומתה העדה עם עדות שנתנה בתביעה שהוגשה בעבר כנגד הלווה/החייב, לפיה העידה כי ההלוואה ע"ס 50,000 ₪ הועמדה בחשבון אחר בבנק, בעוד שכעת מעידה כי ניתנה באותו החשבון.  העדה השיבה כי "זה מה שזכרתי אז זה היה שגוי, אחר כך לפי דפי חשבון שצורפו ראיתי משהו אחר.". (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 26-28).

 

בחקירתה הנגדית העידה כי בסניף עבדו ארבעה או חמישה עובדים. אינה זוכרת האם טפלה בהעמדת הלוואות אחרות, ע"פ עדותה  "... יכול להיות שכן יכול להיות שלא". (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 17-20).

כאשר נשאלה העדה האם הועמדו בטחונות להלוואה ע"ס 110,000 ש"ח, השיבה כי אינה יודעת להגיד, אלא למדה על העדר בטחונות בתדפיס הבנק.(עמ' 9 לפרוטוקול ש' 28-30).

כאשר נשאלה העדה האם בשנת 2007 לפני החתמת הנתבעת על הערבות, הלווה פיגר בהחזר הלוואה ע"ס 110,000 ₪, השיבה העדה בכנות : "אני לא יודעת, לא יכולה לזכור.". (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 20-21).

 

עדת התביעה הגב' אירנה בוגדנוב העידה  כי עד לשנת 2007 עת נחתם כתב הערבות נשוא התביעה עבדה בבנק כ- 10 שנים, ונכון למועד עדותה עובדת כ – 18 שנה בבנק.  אין תמה כי מעדותה בבימ"ש עולה כי אינה זוכרת פרטים הנוגעים להסכמי ההלוואה שנטל הלווה בחשבון, או תנאי העמדת ההלוואות והבטחונות.

 

מעדותה של הגב' בוגדנוב עלה כי טענתה לפיה הנתבעת חתמה כערבה להלוואה מקורית ע"ס 50,000 ₪,  נסמכת על מסמכי הבנק שצורפו לתצהיר עדותה, ולא בהסתמך על זכרונה ו/או ידיעתה האישית.

 

לפיכך, לא מצאתי ליתן אמון בעדותה של  הגב' בוגדנוב, לפיה נטען כי החתימה את הנתבעת כשנה קודם לכן כערבה להלוואה ע"ס 50,000 ₪, אשר הוחלפה בהלוואת ההסדר נשוא התביעה.

 

לא הוכח לבימ"ש כי הלוואה נשוא התביעה החליפה הלוואה קודמת ע"ס 50,000 ₪ מיום 17.2.06.

 

עיון במסמכי ההלוואה  נשוא התביעה מלמד כי מלבד הרישום "הלוואת הסדר", לא צוין כי הינה מסדירה חוב בגין הלוואה ספציפית כלשהי.

 

כאשר נשאלה עדת התביעה הגב' בוגדנוב, מדוע לא צוין הדבר באיזה מ- 3 המסמכים (כתב הערבות, התנאים המיוחדים, גילוי מידע לערב יחיד), לא היה לעדה כל תשובה עניינית, והשיבה "לא יודעת למה לא כתבתי."(עמ' 14 לפרוטוקול ש' 10-12).

 

עיון בטופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן, נספח 3 לתצהיר התובעת, נמצא כי סומן "X" בסעיף 4(א) למסמך שכותרתו "ערבות לחוב קיים". בס"ק (ב) ישנן 2 אופציות לסימון:

הראשונה – ערבות ע"פ חוזה ערבות לחוב קיים בבנק שאינו נפרע כסדרו.

השניה- ערבות ע"פ חוזה ערבות הינה לחוב נערב המחליף חוב קיים בבנק.

 

מעיון בטופס הגילוי לערב, נמצא כי סומנה בו האופציה הראשונה, אשר מדבר על ערבות לחוב קיים ולא לחוב נערב המחליף חוב קיים.

מכאן, שאף האמור בטופס גילוי לערב שנחתם ע"י הנתבעת עומד בסתירה לגרסת התובעת.

  

לאור כל המפורט לעיל, לא הוכח לבימ"ש כי הנתבעת ערבה להלוואה מיום 17.2.06 ע"ס 50,000 ₪ או כי הלוואה נשוא התביעה החליפה ומיחזרה את החוב נשוא הלוואה ע"ס 50,000 ₪.

 

סוף דבר

משקבעתי לעיל, כי  הבנק/התובע הפר את חובת הגילוי המוטל עליו כלפי הנתבעת  לגלות מצב חשבונו של הלווה/החייב, זכאית הנתבעת לבטל את ערבותה להלוואה נשוא התביעה, ואין להפעיל כנגדה את כתב הערבות.

 

לפיכך, התביעה נדחית.

מורה על מחיקתה של החייבת מתיק הוצל"פ מס' 507768-06-15 (וככל שהינה חייבת יחידה בתיק ההוצל"פ – מורה על סגירת התיק).

 

 

 

 

 

משדחיתי את התביעה לא מצאתי מקום לדון ביתר טענות הנתבעת, ובכללן הטענה לפיה הפר הבנק חובתו להודיע על אי עמידת הלווה בהחזר ההלוואה ע"פ ס' 26(א) לחוק.

 

אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

 

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

 

 

 

 

 

 

ניתן היום,  ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

                                                                                   

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ