תא"מ 37192-04-14 שאלתיאל נ' חנן ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

במסגרת כתב התביעה, טען התובע כי ביום 30.3.14 בעת שנסע ברח' עין הקורא בראשון לציון, סטה לפתע לכיוונו אוטובוס בו נהג הנתבע 1, לאחר שביקש לצאת מהחנייה, ופגע בצדו האחורי ימני.

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעים כי האחריות לאירוע התאונה, רובצת במלואה לפתחו של התובע, שעה שזה סטה לכיוון נתיב נסיעת האוטובוס וגרם עקב כך להתרחשות התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

מצאתי את עדות התובע בפני כסדורה וברורה.

מעדותו זו עלה כי נסע בנתיב המיועד לו, וכי רכב הנתבעים אשר החל באותה עת בנסיעה, סטה לכיוונו.

אני ערה לעובדה כי לכאורה ביקש התובע, בהמשך הדרך, לפנות ימינה.

עם זאת, עלה מעדותו כי אותה פנייה הינה במיקום של כ – 100 מ' מקום התאונה, ולא נצפתה סיבה סבירה כלשהי לסטייה לכיוון מיקום האוטובוס, בוודאי לא זו בזווית שנטענה על ידי הנתבעים.

הנתבעים ביקשו להציג תמונות שצולמו במקום התאונה (שלא במועד התרחשות התאונה).

מתמונות אלו ניתן ללמוד כי המקום בו עמד לכאורה האוטובוס, אכן משמש לכאורה כמקום המיועד לקליטה והורדת נוסעים.

שעה שנהג רכב הנתבעים אישר כי החל בנסיעה לאחר הורדת וקליטת הנוסעים, ניתן אכן להניח כי היה באותה עת במצב של סטייה שמאלה לצורך השתלבות בנתיב הנסיעה.