תא"מ 37183-02-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח' נ' עינתי ואח'

לפניי תביעה כספית מיום 16.2.15 ע"ס 12,363 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 5,373 ₪ , שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 20.3.14.

ביום 22.3.16 נערך בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים מר גבריאל בר ששת והנתבע 1.

על יסוד הסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 ולאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מעדותם ועיינתי בכתבי הטענות, הודעות הנהגים, בתמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה, בתמונות ממקום התאונה וביתר הראיות אני סבורה כי דין התביעות להידחות.

לטעמי, אף אחד מהתובעים לא הרים את הנטל הרובץ לפתחו להראות, כי התאונה התרחשה כפי שתיאר העד מטעמו. הוצגו בפניי שתי גרסאות מנוגדות, אשר לנסיבות התרחשות התאונה. עניין לנו במצב של גרסאות שקולות, ואין בהן כדי להטות את מאזן ההסתברות לטובת מי מהצדדים. במצב דברים זה, ידה של התובעת על התחתונה, משום שהיא זאת הנושאת בנטל השכנוע.

נוכח השונות המוחלטת בין הגרסאות, ומשלא מצאתי לקבל גרסה אחת ולהעדיף אותה על רעותה, אין מנוס מלדחות את התביעה והתביעה שכנגד. הלכה היא, כי על בית המשפט לשאוף ככל האפשר להכריע במחלוקת עובדתית המונחת לפתחו ולקבוע איזו מבין הגרסאות המנוגדות המוצגות לפניו היא הגרסה הנכונה, בבחינת "האמת המשפטית". ההנחיה והשאיפה הינן אפוא, קביעת ממצאים עובדתיים פוזיטיביים. עם זאת, אותה הלכה פסוקה מכירה באפשרות, לפיה, לאחר בחינה מעמיקה של התשתית הראייתית שהוצגה ובהיעדר אפשרות להעדיף גרסה עובדתית אחת על פני גרסה נגדית, בית המשפט מגיע למסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני זו יריבתה (מצב דברים של "ספק שקול"). הטעם לכך נעוץ בעובדה כי בית המשפט מכריע את הדין על-פי נטלי ההוכחה הרלוונטיים וזאת מבלי לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים ובאופן שבו בעל הדין, שנטל ההוכחה מוטל עליו, יפסיד בהליך משלא עלה בידו להרים את נטל ההוכחה. הנה כי כן, משאין ביכולתי לקבוע את תרחיש התאונה כפי שאירעה, הרי שאני נאלצת לדחות את התביעה העיקרית והתביעה שכנגד.

נוכח התוצאה אליה הגעתי יישא כל צד בהוצאותיו. התובעת העיקרית תישא בשכר העד מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, 27 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.