בן חמו נ' ס. ואח'

א.רקע כללי

1.ביום 10.4.14 נפגע בנם של הנתבעים, ד. ס. ז"ל (להלן: "בנם של הנתבעים" או "המנוח" או "ד. ס. ") בתאונת דרכים ונפצע באורח אנוש. פציעתו החמורה של ד. ס. הביאה למותו הפתאומי והטראגי של המנוח בהיותו בן 23 שנים בלבד.

2.טרם פטירתו, בנם של הנתבעים היה מאושפז, כשהוא מורדם ומונשם, למשך למעלה מחודש ימים בבית החולים הדסה עין כרם במחלקת טיפול נמרץ.

3.ביום 5.5.14 הגיעה התובעת לביה"ח הדסה עין כרם, שם החתימה את הנתבעים על הסכם ייצוג שכ"ט, ייפוי כח, ויתור סודיות רפואית (וס"ר) ודרישה לתשלום תכוף.

4.ביום 6.5.14 סיפרה נתבעת 2 (להלן: "נתבעת 2" או "אמו של המנוח") לאחיה, שהוא עו"ד במקצועו, כי חתמה על ייצוג עם התובעת וזה המליץ לה לפנות לעורך דין אחר אשר ייצגה.

5.ביום 7.5.14 פנתה הנתבעת 2 לתובעת והודיעה לה על רצונה בהפסקת הייצוג, הנתבעת 2 התנצלה בפני התובעת והסבירה לה מדוע החליטה להפסיק את הייצוג.

6.ביום 8.5.14 חתמו הנתבעים על הסכם ייצוג עם ב"כ הנתבעים. בו ביום ב"כ הנתבעים הודיע לתובעת, כי הייצוג בתיק הועבר לידיו וכן ביקש כי התובעת תעביר דרישתה לשכ"ט בגין "הוצאות פגישה".

7.התובעת פנתה במכתב ביום 11.5.14 לב"כ התובעים, דרשה את אכיפתו של הסכם שכר הטרחה, וציינה, כי הנתבעים חתומים בפניה על כך, כי אם יעבירו את התיק לעו"ד אחר, יחויבו לשלם לה שליש משכר הטרחה. מיום זה החלה חלופת מכתבים בין הצדדים, בהם דרשה התובעת, כי הנתבעים יעבירו לידיה שליש משכר הטרחה בתיק.

8.ביום 20.11.14 הוגשה תביעה לשכ"ט בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים. בתגובה הגישו הנתבעים בקשה למחיקת כותרת. ביום 18.12.14 ניתנה החלטה, כי התביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר וכי התביעה תידון בסדר דין מהיר.