תא"מ 37089-04-14 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אנגרס ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 70,345 ₪, ותביעה שכנגד כספית ע"ס 35,174 ₪, בסדר דין מהיר שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.10.2013 בין כלי רכב מ"ר 47-860-12 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 13-119-64 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לערוך חלוקת אחריות לקרות התאונה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

אני מאמין לגרסתו של נהג רכב התובעים, במיוחד לגרסתו בדבר עצירה רכבו מצד ימין של השול ימין של הכביש, הנתמכת בין היתר על ידי התמונה שצולמה בסמוך לאחר התאונה בזירת התאונה (ת/5).

יחד עם זאת, נהג רכב התובעים אינו פטור מאחריות לקרות התאונה, הואיל ולא נתן דעתו למיקום עצירתו המסוכן של רכבו בשעת חשיכה, ולכן נושא באחריות בשיעור של 30% בקרות התאונה.