תא"מ 3702-02-17 אלדן תחבורה בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 02.05.2016, בין כלי רכב, מ"ר 12-985-33 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 84-216-31 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה ולעניין אחריותו של נהג רכב הנתבעת, אלא המחלוקת היא לעניין היקף הנזק.

3.נערך לפניי דיון במסגרתו העלו ב"כ הצדדים את עיקר טענותיהם וגם נשמעה גרסתו של נהג רכב התובעת לתאונה.

4.עוד בפתח הדיון, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.במעמד הדיון התברר כי לב המחלוקת הוא, למעשה, בהחלפת הפנס הקדמי הימיני ברכב התובעת, כאשר בחוות דעתו של השמאי מטעם נרשם כי הפנס השמאלי הקדמי הוא שניזוק, ללא אזכור הפנס הימיני הקדמי.