תא"מ 34552-05-13 ריהאוס כיכר הסיטי(פורמלי) נ' ברגר

לפני תביעה לתשלום דמי תיווך בסך של 20,358 וכן לפיצוי מוסכם בסך של 20,358 ₪.

הנתבע חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך אצל התובעת. נציגת התובעת הציגה לנתבע מספר דירות. כ – 4 חודשים לאחר מכן רכש הנתבע דירה. משנודע לתובעת דבר רכישת הדירה על ידי הנתבע, דרשה היא מן הנתבע דמי תיווך. הנתבע סרב לשלם דמי תיווך, בין היתר בטענה כי הדירה לא הוצגה לו על ידי התובעת. מכאן התובענה שלפני.

רקע עובדתי:

1.הנתבע, מר כפיר ברגר (להלן: "הנתבע") חתם ביום 20.11.2011 על טופס הזמנת שירותי תיווך (להלן: "הזמנת התיווך") אצל התובעת, אורלי שי (להלן: "התובעת"), לפיו התחייב לשלם דמי תיווך בשיעור של 2% בצירוף מע"מ מסכום הקנייה.

2.נציגי התובעת הציגו לנתבע מספר דירות.

3.ביום 29/3/12 התקשר הנתבע בהסכם לרכישת דירה ברח' הר שומרון 1/16 באשדוד (להלן: "הדירה") מן הגב' אינסה סגל תמורת הסך של 903,000 ₪ (להלן: "הסכם המכר").

4.ביום 02.04.2012 פנתה נציגת התובעת, הגב' שלי גרישקוב, לנתבע באמצעות הודעות טקסט, ובמסגרת חילופי ההודעות יידע אותה הנתבע כי רכש את הדירה.

המסגרת הנורמטיבית וגדר המחלוקת:

5.ס' 14 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו - 1996 (להלן:"חוק המתווכים") קובע כי זכאותו של מתווך לקבלת דמי תיווך מותנית בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: שהמתווך הוא בעל רשיון לפי חוק המתווכים; שהמתווך מילא אחר הוראות ס' 9 לחוק המתווכים בדבר קיומה של הזמנה בכתב; שהמתווך היה "הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב".