תא"מ 33469-03-16 אלדן תחבורה בע"מ נ' רחמני ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 8,689 ₪ בגין נזקי רכוש שלטענת התובעת נגרמו לרכבה בעטיה של נהיגה רשלנית של הנתבע 1 המבוטח ע"י הנתבעת 2.

התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מהיר ומשכך פסק הדין יהא קצר ויידרש לעיקרי טענות הצדדים.

בכתב התביעה נטען כי ביום 1.10.15 נהג מר קרפט ברכב התובעת, בנתיב הימני בכביש 7 לכיוון כביש 6. הנתבע1 נהג מאחורי מכונית התובעת ומשמאלה, במהירות מופרזת, סטה מנתיב נסיעתו ימינה , נכנס לנתיב הנסיעה של מכונית התובעת ופגע בחלק הימני שלה.

בעדותו הראשית העיד כך מר קרפט: "נסעתי בנתיב הימני, במהירות של 90 קמ"ש רגוע, באיזשהו שלב שמעתי משום מקום רעש וראיתי שרכב בצבע כחול משפשף אותי לכל אורך הרכב מצד שמאל, בצד של הנהג וזהו" (עמ' 1 ש' 12 – 13). על דברים דומים חזר מר קרפט בחקירתו הנגדית.

כלומר, מר קפרט לא ידע להעיד על כך שרכב הנהג 1 סטה מנתיב נסיעתו לעבר רכבו ופגע בו.

הנתבע 1 העיד כך בחקירתו הנגדית: "כמה שזכור לי שנסעתי בנתיב שלי הרגשתי בום" (עמ' 3 ש' 17).

ב"כ הצדדים ביקשו לחזק, כל אחד טענותיו בהסתמך על תמונות הרכבים לאחר התאונה כפי שצולמו ע"י מר קרפט. לשיטת כל אחד מב"כ הצדדים אם גרסת מרשו נכונה מראת הצד של רכב מרשו צריכה הייתה לסטות לעבר דלת הנהג ולא החוצה.

לאחר שבית המשפט בחן את טענות הצדדים, שמע העדים וקרא את כתבי הטענות, דין התביעה להידחות. להלן הנימוקים:

נטל ההוכחה מוטל על התובעת להוכיח את הנטען בכתב התביעה, דהיינו סטיית רכב הנתבע 1 לעבר רכב התובעת. מר קרפט לא העיד כך. הוא העיד שראה את רכב הנתבע משפשף את רכבו אך לא על כך שרכב הנתבע 1 סטה לעברו. במצב דברים זה גם גרסת הנתבע 1 יכולה להתקבל לפיה הנתבע 1 נסע בנתיבו ואזי נשמע "בום".

עיון בתמונות הרכבים אינו תומך באף גירסה. עיון ברכב התובעת מלמד שאכן יש פגיעה בדלת הנהג שיכולה הייתה להיגרם מהטחת המראה כלפי פנימה, אולם השבר במראה מלמד שייתכן שההטחה הייתה לאחור והמכה בדלת הנהג מקורה באירוע אחר.