תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
33175-06-15
05/11/2016
|
בפני השופט:
עדי סומך
|
- נגד - |
תובעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
|
נתבעים:
1. איל אלקיים 2. אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ
|
פסק דין |
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכבי הצדדים ומקום התאונה, אני קובע כי האחריות לתאונה תחולק בין הנהגים בשיעור של 65-35 אחוזים לטובת נהגת התובעת, שכן הוכח בפניי כי הנתבע 1 נכנס לצומת לא פנוי. לעמדתו חנה גי'פ שחור בצד הדרך אשר חסם לו את שדה הראייה לפנייתו ימינה בצומת ואולם הוכח גם כי התאונה התרחשה בנתיב נסיעת רכב התובעת. לאמור, בשלב שבו התרחשה התאונה קיפח הנתבע 1 אובייקטיבית את זכותה של נהגת רכב התובעת להיכנס לצומת פנוי ולנסוע בבטחה בנתיבה. באם לעמדת נהג התובעת לא הייתה לו יכולת לפנות ימינה מפאת שדה ראייה חסום, עליו היה להימנע מכך עד אשר ימצא פתרון שיאפשר לו לעשות כן בבטחה (כדוגמת נסיעת הג'יפ מהמקום, פנייה למשמרות הבטיחות כדי שיפקחו על פנייתו, פנייה למשטרה וכו').העובדה שהתאונה התרחשה, בין בעת עמידת רכב הנתבעים (כעמדת הנתבע 1) ובין שלא (כעמדת נהגת התובעת), עדיין הוכח כי זו התרחשה בנתיב נסיעת רכב התובעת ועל כן חדירת הנתבע 1 לנתיב זה מכל סיבה שהיא ללא יכולת לבחון אפשרות שכזו טרם לכן, הייתה אסורה מבחינה אובייקטיבית וסבירה שכן האפשרות להמצאות רכב נוסע בנתיב זה מבלי שלנתבע 1 תהיה אפשרות למנוע התנגשות עמו עם פתיחת שדה הראייה לימינו הינה סבירה ביותר. על כן אין לקבל את טענת הנתבע 1 כי לא יכל לנקוט לשיטתו בדרך אחרת זאת כיוון שכניסתו לנתיב רכב התובעת בשלב שבו נפתח בפניו שדה הראייה כאשר בכיוונו שלט המורה עצור, הינה יצירת סיכון תעבורתי מכל היבט אובייקטיבי ועל כן אסור היה לנתבע 1 להיכנס לצומת בכדי לפנות ימינה ואף שמאלה.
מן ההיבט השני, איני מקבל את עדות נהגת התובעת בדבר מהירות נסיעתה. מוכח הן מהנזקים ברכבי הצדדים, הן מעדות נהגת התובעת כי הבחינה ברכב הנתבעים מספר שניות קודם לכן ובכל זאת לא נמנעה התאונה בבלימה מצידה, הן מעדותה של הגב' חני פרי שראתה את רגע ההתנגשות והן ממיקום עצירת רכב התובעת מיד לאחר התאונה כי מהירות נסיעת רכב התובעת אינה תואמת מהירות סבירה בצומת שבו עשויים רכבים לפנות ימינה ושדה הראייה שם לקוי. על העומס בצומת שבו אירעה התאונה ניתן ללמוד מעדותה של נהגת התובעת עצמה אליה הצטרף הנתבע 1 בעדותו.
אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת סך של 9,075 ₪ בגין 65 אחוזים מסך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 443₪, בצירוף הצמדה למדד מיום הוראת התשלום למבוטח, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ד' חשוון תשע"ז, 05 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.
