תא"מ 33098-02-15 יוסף נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף אשר הוגשה על ידי הנתבעת 1, וזאת בטענה כי התובע לא צירף חוות דעת כנדרש בתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן- תקנות סדר הדין ), לצורך הוכחת טענתו כי החתימה על טפסי ההצטרפות לביטוח סעודי ורפואי אינה חתימתו, אלא חתימה מזויפת.

לחילופין, הבקשה היא להעביר את התביעה לדיון בסדר דין רגיל, וזאת בטענה כי לצורך הכרעה במחלוקת לעניין חתימתו של התובע על טפסי ההצטרפות תידרשנה חוות דעת, וכן נקיטת הליכים מקדמיים, כגון תצהיר תשובה לשאלון. על כן ובשים לב למורכבות השאלות בהם יידרש בית המשפט להכריע, נטען כי יש מקום לשינוי סדרי הדין כאמור.

מלכתחילה הוגשה הבקשה על ידי נתבעת 1, אך הנתבע 2 הצטרף לבקשה על שני עתירותיה.

עוד יצוין כי הנתבעת 1 הגישה תשובה לתגובה, וזאת בניגוד להוראות תקנה 214 יג' לתקנות סדר הדין.

לאחר שקראתי את עמדות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה על שני חלקיה:

1. הוכחת טענת זיוף, אינה מותנית בהגשת חוות דעת מומחה, וזאת להבדיל מהוכחת ענין שברפואה. ב- בר"ע (חי') 681/06‏ אחים רויכמן שומרון תשתיות 1993 בע"מ נ' מפעל בטון המשולש בע"מ, ציין כבוד השופט עמית כי "בשונה מהוכחת עניין שברפואה, שאז נדרש התובע לצרף את חוות הדעת לכתב התביעה כמצוות תקנה 127, אין התובע חייב לעשות כן בנושאים שאינם עניין שברפואה. לעיתים, אין התובע מעוניין להגיש חוות דעת מטעמו, אך הוא מוצא לעשות כן, מאחר שהנתבע הגיש חוות דעת מטעמו. אדגים את הדברים, בדוגמה הקרובה לענייננו. מקום בו הנתבע מעלה טענת זיוף, התובע אינו חייב להגיש חוות דעת מטעמו על מנת להוכיח את האותנטיות של החתימה. התובע רשאי לנקוט בכל דרך שימצא לנכון להפרכת טענות הנתבע, כמו חקירה נגדית של הנתבע, הבאת עדים לחתימת הנתבע, הצגת מסמכים נוספים וכיו"ב."

2. כן ראוי לעיין בדבריו של כבוד השופט דנציגר ב- ע"א 2032/06 ‏‏ אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאן, כדלקמן: "אם סבור בית המשפט כי אין המקרה דורש שמיעת עדותו של גרפולוג, יכול הוא לקבוע ממצא בדבר אוטנטיות של מסמך על בסיס בחינה עצמאית שלו. ברי כי בית המשפט אינו מומחה לכתבי יד ואין לו את הכישורים הטכניים לבצע אבחנות דקות בעניין זה. על כן, במצבים בהם מתעוררת שאלה מורכבת, כגון אמיתותה של חתימה, רצוי כי ייעזר הוא בחוות דעתו של גרפולוג מומחה.. ואולם, אינני סבור כי בענייננו מתעוררת שאלה מורכבת כאמור, אשר בית המשפט קמא לא יכול היה לבחון בצורה עצמאית באמצעות מבחנים של היגיון ושכל ישר." ראה גם, ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד סעד קנג' אבו סאלח , נ (1) 499 (25.08.1996), ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ , מז (3) 240. מכאן עולה כי אין בעובדה שלא צורפה חוות דעת של מומחה לכתב יד כדי להביא למחיקת התביעה על הסף.

3. בדיון בבקשה למחיקה על הסף אין שוקלים את טיב הראיות ואין בודקים כיצד יוכיח התובע את טענותיו. תביעה תימחק על הסף בהנחה שגם אם יוכיח התובע את העובדות הכלולות בכתב התביעה לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו. במחקו תביעה על הסף מחליט בית המשפט בגורל התביעה ללא שמיעת טענות לגופו של ענין. לכן יש לנקוט באמצעי חמור זה רק במקרים שבהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו אם הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה, ואף אם תינתן לו רשות לתקנו. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע, כדי לדחות את הבקשה למחיקה על הסף (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 12, 2015 עמ' 343-344). במקרה דנן, אין בפי הנתבעים טענה כי הוכחת הטענות העולות מכתב התביעה לא תזכה את התובע בסעד כלשהו, אלא הבקשה כולה נסמכת על טענות בדבר דרכי ההוכחה של התביעה.

4. התובע טען בכתב תביעתו שלא ביקש להצטרף באופן אקטיבי לפוליסת הביטוח הרפואי של הנתבעת 1 כפי שנדרש לעשות כל מי שרוצה לקבל את שירותיה. בעקבות דיון שנערך בביום 31.1.16המציאה הנתבעת 1 את טופס ההצעה לביטוח רפואי-סיעודי הכולל גם הרשאה לחיוב החשבון לשם תשלום דמי הביטוח. במקום המיועד לחתימה על ההרשאה נרשם "טובה יוסף". טובה יוסף היא אשתו של התובע, ועל פי המסמכים שצרף הנתבע 2, התובע לא הסמיך מיופה כוח בחשבון הבנק על שמו. לא למותר לציין כי הנתבעת 1 טענה בתצהיר מטעמה (מיום 4.2.16) כי הוראת הקבע נחתמה על ידי אשתו של התובע. די בכך כדי לדחות את בקשת הנתבע 2 למחיקת התביעה על הסף כנגדו.

5. בעקבות המצאת המסמכים כאמור, העלה התובע טענות נוספות בנוגע להצעת הביטוח. לטענתו, הצעת הביטוח חסרת נתונים מהותיים, אין כלל הצהרת בריאות, הוא עצמו לא נכח במועד חתימת ההצעה, ככל שהיה מועד כזה, הכתב על הצעת הביטוח אינו כתב ידו, ולמסמכים עצמם לא נחשף אלא לאחרונה. התובע הוסיף כי לא ברור כיצד יכולה חברת ביטוח לבטח אדם בביטוח רפואי, ללא הצהרת בריאות. טענותיו הנוספות של התובע מצדיקות כשלעצמן בירור משפטי, ולא היה מקום להגשת הבקשה למחיקה על הסף.