ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' תור בוס - שרות המטייל בע"מ ואח'

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 30.6.16.

2. לטענת התובעת, רכב הנתבעות עמד בכביש וחסם את דרכו של רכב התובעת. רכב התובעת המתין שרכב הנתבעות יפנה את הדרך ומשזה לא עשה כן צפר, ורכב הנתבעות המשיך מעט בנסיעה ימינה ועצר. רכב התובעת המשיך בנסיעתו כדין, פנה שמאלה לצומת. לפתע, רכב הנתבעות החל שוב בנסיעה, תוך שהוא פונה שמאלה וכתוצאה מכך נפגע רכב התובעת.

3. הנתבעות הגישו כתב הגנה ובו טענו שרכבן עמד לפני פניה שמאלה בצומת T, כאשר בכיוון נסיעתו מוצב תמרור עצור. נהג רכב הנתבעות, נתן זכות קדימה לרכבים אשר הגיעו מימין. לאחר שהצומת היה פנוי, החל רכב הנתבעות לפנות שמאלה, בשלב זה הגיע רכב התובעת מצידו השמאלי ותוך ניסיון להשתחל ולעקוף את רכב הנתבעות פגע בו וגרם לקרות התאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד הנהג ברכב התובעת וחזר על גרסתו לפיה רכב הנתבעים, מסוג אוטובוס עמד ליד תחנת האוטובוס וחסם את הכביש, מספר רכבים והוא בתוכם החלו לצפור וכתוצאה מכך פנה באוטובוס מעט ימינה לכיוון הצומת, ע"מ ליתן לרכבים לעבור. הנהג ברכב התובעת טען שמספר רכבים עברו לפניו ואף הוא עקף את האוטובוס וכשהגיע לקו העצירה לפני הצומת עצר את רכבו וכאשר הצומת התפנתה החל לפנות שמאלה. בשלב זה, חש מכה ברכבו והבחין שאוטובוס הנתבעות פגע ברכבו. העד טען שהתאפשר מעבר רכבים בכביש וכי יתכן וגלגל אחד של רכבו עמד על אי התנועה המסומן על גבי הכביש.

עד שנסע ברכב העיד בפני שהאוטובוס חסם את דרכם באופן שיצר פקק וכל הרכבים צפרו. האוטובוס החל לפנות ימינה ונעצר ובהתאם מספר מכוניות שהיו לפניהם עקפו האוטובוס. רכב התובעת אף הוא עקף את האוטובוס וכאשר נעצר בתמרור עצור בכניסה לצומת, החל האוטובוס לנסוע ופגע בחלק הימני של רכבם.

5. הנהג ברכב הנתבעות העיד וטען שנהג באוטובוס באזור המוכר לו וכי עצר בתחנת האוטובוס לצורך הורדת והעלאת נוסעים. הנהג טען שבעת שהוא עומד בתחנה רכבים יכולים לעבור בכביש במקביל אליו וכי הוא אינו חוסם את התנועה. לאחר מכן יצא מהתחנה והסיט האוטובוס שמאלה על מנת לפנות בצומת שמאלה. הנהג טען שלאחר שווידא שאין תנועה מצד ימין, נכנס לצומת, החל בפניה שמאלה ואז שמע פגיעה. הנהג הודה שלא הבחין ברכב התובעת קודם לקרות התאונה ולגישתו הרכב כלל לא היה שם וכנראה שהוא הגיח במהירות. הנהג טען בחקירתו שלאחר שהוא יוצא מתחנת האוטובוס רכבים אינם יכולים לעבור בכביש.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעות בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של הנהג ברכב התובעת והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו המתוארת גם בטופס ההודעה, לפיה מספר מכוניות נעצרו לאחר שהאוטובוס חסם את דרכם. הרכבים צפרו ונהג האוטובוס סטה ימינה באופן שאפשר מעבר לכלי הרכב לרבות רכב התובעת. לאחר שעקף את האוטובוס, המתין שהצומת תתפנה והחל בפניה שמאלה פגע בו רכב הנתבעות. עדותו נתמכה בעדותו המהימנה של הנוסע שנסע עימו ברכב וכן נתמכה בתמונות הנזק המתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר. יתרה מכך, הגרסה נתמכה בעדותו של הנהג מטעם הנתבעות לפיה טען שבעת שהוא בתחנה רכבים אינם יכולים לעבור ואילו בעת שהוא מתחיל את נסיעתו רכבים אינם יכולים לעבור עוד בכביש. מכאן נגזרת המסקנה היחידה לפיה רכב התובעת כבר חלף על פני רכב הנתבעות בטרם זה התחיל בנסיעה. דבר העולה בקנה אחד עם גרסת התובעת וסותר את גרסת הנתבעות. זאת ועוד, הנתבעות לא הביאו נוסע מהאוטובוס כעד לקרות התאונה, דבר שפועל לחובתם. יש לציין שהנהג לא ציין ולו פעם אחת שהסתכל לכביש משמאלו בעת יציאתו מתחנת האוטובוס לעבר הצומת. על אף שהודה שעם יציאתו רכבים לא יכולים עוד לעבור בכביש. ולו היה עושה כן היה בוודאי מבחין ברכב התובעות שכבר עמד באותה שעה בתחילת הצומת והחל בפניה. באשר לטענת הנתבעות לפיה רכב התובעת עקף בניגוד לתקנות בסמוך לצומת, הרי שכאמור אם נסתמך על גרסת נהג הנתבעות עצמן, עקיפת הרכבים אפשרית מספר מטרים מהצומת בסמוך לתחנה בלבד ולא בצומת עצמה ומכאן שעקיפת הרכב לא נעשתה בצומת, אלא מספר מטרים לפניו בעת שהאוטובוס היה מימין הדרך. יש לציין שכאשר האוטובוס מימין לדרך הרכבים בכביש מצופים לעבור בנתיב הנסיעה, על כך העיד גם נהג הנתבעות וכך נעשה בפועל.