קבלת תביעת בעלי נכס לתשלום הפרשי הצמדה לשכר הדירה ודחיית טענת השוכרים לויתור בהתנהגות

1. בפניי תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ע''י התובעים. לאחר הגשת התביעה, התובע 1 נפטר. התובעים ביקשו מבית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 53,449.85 ₪ בגין הפרשי הצמדה נטענים, על בסיס הסכם השכרת נכס שנחתם בינם לבין הנתבעת 1 בשנת 2008, כאשר הנתבעים 2, 3, חותמים כערבים להתחייבות הנתבעת 1 על פי ההסכם.

2. רק נתבעים 1 ו-3 הגישו בקשת רשות להתגונן, בה העלו מספר טענות, וביניהן – התובעים הם לא הבעלים של הנכס המושכר; הפרשי ההצמדה אמורים לחול רק על מחצית מהסכום; והטענה העיקרית בעיניי בית המשפט, היא שהתובעים ויתרו לנתבעים על הפרשי ההצמדה המעוגנים בהסכם בסעיף 10.

3. בעת הדיון בבקשת הנתבעים ליתן להם רשות להתגונן, בית המשפט קבע כי הרשות תינתן בכפוף להפקדת הסך של 15,000 ₪, ומכיוון שהנתבעים הפקידו את הערבון כנדרש, ניתנה להם רשות להתגונן, והתיק נקבע לשמיעה, על פי סכומו, בסדר דין מהיר.

4. בחלוף המועד למיצוי הליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית, התובעים הגישו תצהיר חתום ע''י מר שמואל מגן ועו''ד גיל וויאקובסקי, ואילו הנתבעים הסתפקו בתצהיר מר יניב גנון שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן.

5. מכיוון שהצדדים דחו את הצעת בית המשפט לפסיקה על דרך הפשרה, ללא הנמקה, התיק נקבע לשמיעת ראיות, והיום נחקרו ה''ה מגן וויאקובסקי מטעם התובעים ומר גנון מטעם הנתבעים. לאחר החקירות, הצדדים סיכמו בע''פ.

דיון והכרעה

6. בתחילת הדיון ב''כ הנתבעים הסב את תשומת לב בית המשפט לכך שעל בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו על פי התקנות לעניין המשך ההליך עקב מותו של התובע 1 ז''ל, ואכן בית המשפט עושה שימוש בסמכותו וקובע שבנעליו נכנסים יורשיו על פי דין. אין צורך בכל שינוי אחר.

7. כמו כן התברר שהתובעים לא המציאו את כתב התביעה לנתבע 2, ולכן פסק הדין הזה נוגע לנתבעים 1 ו-3 בלבד.

8. על פי מצוות התקנות, פסק הדין ינוסח בתמציתיות כמתחייב, ובית המשפט לא יתייחס לכל טענה וטענה, אלא לטענות החשובות על פי ראייתו את המחלוקת.