תא"מ 3093-01-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דותן ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 02.03.2015, בין כלי רכב, מ"ר 88-055-31 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 29-374-66 שבעת התאונה, היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

מדובר בתאונה הנטענת להיות חלק מ"תאונת שרשרת", כאשר על פי טענת התובעת רכב הנתבעות פגע ברכב התובעת והדפו לעבר רכב נוסף שהיה לפני רכב התובעת.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ובאשר להיקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעו נהגות הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבעות תישאנה בנזק לחלקו האחורי של רכב התובעת בלבד ובעלויות היחסיות הנלוות לכך, בקיזוז הסכום ששולם.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון לתת הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

5.1.אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב הנתבעות, שהייתה קוהרנטית וסדורה, שנאמרה בצורה שוטפת מבלי לנסות לטייח פרטים, והייתה משכנעת מאוד, על פני גרסתה של נהגת רכב התובעת שלא הותירה בי רושם דומה.