תא"מ 29929-02-15 זאנו נ' חפץ

בתאריך 3.5.16 ניתנה החלטת בית המשפט בבקשת המבקש לבקר בנכס נשוא התביעה ולצלמו, על מנת לבסס את הטענה כי המבקש מילא אחר הוראות ההסכם והשיב את מצב הנכס לקדמותו כאשר פינה אותו.

בהחלטה נקבע כי על המשיבה לאפשר לב"כ המבקש לבקר בנכס ולצלמו, כאשר מועד הביקור יתואם מראש.

ב"כ המבקש טענה כי המשיבה הערימה קשיים על תיאום מועד הביקור בנכס וכי גם במועד שנקבע, בסופו של דבר, החל הביקור באיחור. לטענתה, סירבו המשיבה וב"כ לאפשר לאדם נוסף מטעמה (לא המבקש) להתלוות אליה לביקור וכי במהלך הביקור הפריעה המשיבה ותבעה מב"כ המבקש לא להשתמש במצלמת וידאו שברשותה. לטענתה, אף גרמה המשיבה לנזק לרכוש ב"כ המבקש כתוצאה מהתנהגותה במהלך הביקור, ולבסוף קטעה המשיבה את הביקור בנכס באבו.

בנסיבות, עותרת ב"כ המבקש להורות על ביקור נוסף בנכס, בלווי פקיד בית משפט ובעל מקצוע מטעמה, ללא נוכחות המשיבה אלא רק ב"כ, לחייב את המשיבה בהוצאות ולדחות את מועד ישיבת ההוכחות שנקבע ליום 22.6.16.

ב"כ המשיבה הגיב וביקש לדחות הבקשה. לעמדתו, הפרה ב"כ המבקש את צו בית המשפט משלא התייצבה לביקור לבדה ובכך שביקשה להסריט סרטון ולא לצלם תמונות.

ב"כ המשיבה השיבה לתגובה.

כל אחד מן הצדדים ביקש לתמוך טענותיו בסרטון.

מעיון בהחלטה מיום 3.5.16 לא מצאתי כי נכתב בה שעל ב"כ המבקש לערוך את הביקור בנכס לבדה, כטענת המשיבה. אמנם, המשיבה התייחסה לחששה מפני ביקורו של המבקש עצמו בנכס, ובתגובה הציעה ב"כ המבקש כי תבקר בדירה לבדה כדי להפיג חשש זה – אולם בהחלטה עצמה לא נקבע סייג זה. לא מצאתי גם כי נקבע בהחלטה שצילום הביקור יהיה בתמונות בלבד ולא בסרטון.

נוסח ההחלטה היה, כזכור: "המשיבה תאפשר לבאת כוחו של המבקש לבקר בנכס ולצלמו", ושאר חלקי ההחלטה התייחסו לשאלת תיאום מועד הביקור ולמשכו.

נוכח האמור, אין מנוס מן המסקנה שהתנהלות המשיבה היא זו שסיכלה את האפשרות לקיים אחר החלטת בית המשפט ובנסיבות – יש לאפשר את קיומה בטרם תשמענה ההוכחות בתיק.

לא מצאתי, עם זאת, הצדקה להורות על קיום הביקור בלווית פקיד בית משפט ואת השאלה האם יתקיים הדיון בנוכחות המשיבה עצמה או רק ב"כ אני מותיר לשיקול דעת המשיבה וב"כ בעצמם.