תא"מ 28514-12-11 אלימלך ואח' נ' קרסני ואח', תא"מ 7003-08-11 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' קרסני

זוהי תביעה לשיבוב כספים ששילמה התובעת 1 לתובעים 2 ו – 3 בגין נזקים שנגרמו לרכבם (שהיה נהוג על ידי התובעת 2) בתאונה שקרתה ביום 16.12.10 בה היה מעורב האופנוע של הנתבע. זה האחרון הגיש הודעות כנגד הצדדים השלישיים כאשר כלפי העיריה הוא טוען כי החליק על כתם שמן שלא טופל על ידה. כלפי סוכנות הביטוח הוא טוען כי זו לא דאגה ליידע אותו על כך שלא חידש את הפוליסה לביטוח צד ג' וכי הוא נותר ללא פוליסה בתוקף המבטחת אותו בפני נזקים.

התובעת 2 סיפרה בעדותה כי עמדה ברמזור אדום לפנייה שמאלה לשכונת אפקה בה היא גרה. לפתע, הרגישה מכה חזקה מאחורה וכאשר יצאה ראתה אופנוע שהחליק מהצומת שהיה לפניה עד לרכב שלה ופגע בה מאחורה.

הנתבע סיפר כי רכב על האופנוע ובשלב מסויים חלף על פני צומת ראשון, ברמזור ירוק, המשיך בנסיעה כאשר בצומת שלאחר מכן החל להבהב הרמזור. הוא החל להאט אך בשלב מסוים הרגיש שהאופנוע נשמט מתחת לרגליו, דבר שהרגיש לו כמו כתם שמן. האופנוע המשיך להחליק והוא נפל מהאופנוע.

חברתו של הנתבע, שהעידה גם כן, סיפרה כי בערב התאונה התקשר אליה הנתבע לספר שהוא עבר תאונה עם האופנוע. היא הגיעה למקום אחרי כמה דקות, וראתה אותו יושב בצד והבחינה בכם שמן על הכביש. לאחר מכן הן התפנו לבית החולים. מספר שעות לאחר מכן היא חזרה עם מונית למקום התאונה לאסוף את רכבה, וכשחזרה למקום ראתה את כתם השמן שעדיין לא טופל.

יש להכריע האם התאונה נגרמה בשל אשמו או רשלנותו של הנתבע או שמא מדובר בהחלקה על כתם שמן, בבחינת גורם זר מתערב, שאז יש בו כדי לשלול את אחריותו של הנתבע. המדובר בטענת הגנה צרופה שהנטל להוכיחה הוא על הנתבע.

התובעת 2 אמרה בחקירה הנגדית כי האופנוע הגיע מצומת אחד לפניה והחליק משם ועד לרכבה. מדובר במרחק לא גדול בין הצומת שבו עמדה לאותו הצומת שממנה הגיע הנתבע, שכן היא אמרה כי היא רואה במראה האחורית את הצומת ולהערכתה מדובר במרחק של כ – 100 מטר. היא הדגישה כי הוא החליק צומת אחד לפניה ולא יכול היה להחליק ממקום אחר. עדותה של התובעת 2 אינה תורמת להכרעה בשאלה האם אכן היה כתם שמן. היא אמנם נשאלה בחקירה הנגדית האם ראתה במו עיניה כתם שמן והשיבה בשלילה. יחד עם זאת ברור כי לאור תיאורה את נסיבות המקרה ולאור מוקד הפגיעה ברכבה (מאחור) הרי שכתם שמן, אם היה, צריך להיות מאחורי רכבה שכן עקב ההחלקה הנטענת הגיע אופנוע הנתבע עד אליה.

חברתו של הנתבע העידה כי הגיעה למקום וראתה כתם שמן על הכביש וגם מספר שעות לאחר מכן חזרה וראתה את הכתם. גם התובעת 2 אמרה כי לאחר התאונה הגיעה החברה למקום. למעשה עדותה של החברה היא העדות הישירה היחידה המתארת כתם שמן על הכביש. התרשמתי כי בעת המקרה היתה החברה נרגשת ומבוהלת דאגה רק לשלומו של הנתבע שנפגע, ולכן סביר בעיניי כי הדבר הראשון שלו דאגה הוא שלומו של הנתבע ולא עיסוק בדיווח לעירייה או לכל גורם אחר על כתם השמן. חרף כל זאת, אין גם לשכוח כי טענתה כי ראתה כתם שמן במו עיניה לא נסתרה כלל וכלל.

הנתבע מצידו מתאר שהוא מאבד שליטה וכי הוא חש שהאופנוע נשמט מתחת לידיו. הטענה כי הנתבע נסע במהירות גבוהה או אסורה והחליק כתוצאה מהמהירות דווקא, לא הוכחה. גם הטענה כי הכביש אולי היה רטוב עקב גשם לא הוכחה ולא הובאה אף ראיה בעניין כי ירד גשם בסמוך לשעת המקרה. התרשמתי, עקב תיאור נסיונו הביטוחי, כפי שעלה במהלך החקירה הנגדית מטעם סוכנות הביטוח, כי מדובר ברוכב מיומן שרוכב על אופנוע מגיל צעיר, ועל כן שוכנעתי כי תיאר את התחושה הספונטנית המיידית שחש ולפיה איבד פתאום שליטה על האופנוע. במילים אחרות, לנתבע היה נסיון מספיק ברכיבה כדי "להרגיש" את האופנוע ולחוש מתי הוא "בורח לו מהידיים" והוא תיאר זאת יפה במילים אלו:

"בוודאות אני יודע להגיד, אני רוכב על אופנועים מאז שאפשר להוציא רישיון, מגיל 16. בכל השנים שאני רוכב, היום אני בן 32, מגיל 16, היום אני כבר לא רוכב על אופנוע, התחושה הייתה של מישהו שרוכב הרבה שנים מרגיש איבוד אחיזה מוחלט ולא סתם. חד משמעית, ההרגשה שלי ואין לי ספק בכך בכלל שאיבדתי אחיזה, לא סתם.. "