תא"מ 28494-11-14 הראשון לישראל בע"מ נ' א.א דלתות ע"מ

1. התובעת הגישה כנגד א.א. דלתות עוסק מורשה מס' XXXתביעה כספית על סך של 37,500 ₪.

אמור בסעיף 1 לתצהיר עדות ראשית מטעם כהן חדד אליהו, א.א. דלתות הוא שמו המסחרי של עסקו של מר כהן חדד. עוד יצוין כי מספר העוסק המורשה הוא למעש מספר הזהות של מר כהן חדד.

מאחר ושם מסחרי אינו אישיות משפטית, יתוקן שם הנתבע ל "כהן חדד אליהו" מס' זהות: XXX(להלן: "הנתבע").

ביסוד התביעה שיק בסכום התביעה שמסרה חב' אפשני ניהול, פיקוח ובניה בע"מ (להלן: "המושכת") לנתבע משוך מחשבון דיביטורי שניהלה המושכת אצל התובעת ואשר מועד פירעונו ביום 18.8.13 (להלן: "השיק").

ביום 23.5.13 ניתנה לתובעת הוראה מהמושכת לבטל את השיק וזאת על יסוד הסכמה בכתב עם הנתבע מיום 20.5.13.

למרות זאת, הפקיד הנתבע את השיק בחשבונו בבנק והשיק נפרע כתוצאה מתקלה טכנית אצל התובעת.

התובעת זיכתה את חשבון המושכת בסכום השיק ביום 27.11.13 בעקבות פנייתה של המושכת אליה ודרישת התובעת מהנתבע להשבת הכספים שמשך בניגוד להסכמתו – נתקלו בסירוב.

2. הנתבע התגונן וטען כי בסוף שנת 2012 התגלעו בינו ובין בנק מזרחי, בו ניהל את חשבונו, מחלוקות באשר לניהול החשבון.

במסגרת הסכמות עם בנק מזרחי התחייב הנתבע לגייס כספים מהזמנות שבוצעו בעבר ולהפקיד בחשבון שקים עתידיים של צדדים שלישיים כבטוחה לאשראים אותם יתן הבנק לנתבע לשם כיבוד התחייבויותיו של הנתבע כלפי ספקים ואותם צדדים שלישיים.

בסופו של יום, טען הנתבע, אי כיבוד התחייבויות בנק מזרחי כלפיו הביאו לקריסתו הכלכלית תוך גרימת נזקים בלתי הפיכים לנתבע והעדר פעילות כלשהיא בחשבון.

השיק נשוא התביעה, יחד עם שלושה אחרים שנמסרו על ידי המושכת לנתבע, הופקדו בחשבון בבנק מזרחי סמוך למועד קבלתם ובטרם פרץ הסכסוך בין הנתבע לבנק מזרחי.

כחודשיים לאחר מכן, במאי 2013, כאשר נמנע מהנתבע למשוך עוד כספים מחשבונו בבנק מזרחי כתוצאה מהסכסוך הנ"ל, הגיעו הנתבע והמושכת להסכם לפיו תבטל המושכת את השקים הנ"ל ותשלם את תמורתם ישירות לספקי הנתבע ובמקומו.

לטענת הנתבע לא חלה עליה חובת ההשבה של סכום השיק משום התנהלות שלא כדין של התובעת בכך שלא כיבדה את הוראת המושכת שלא לפרוע את השיק וכי הנתבע היה רשאי להסתמך על הוראת ביטולו לשם ביצוע ההסכם בינו ולבין המושכת. עוד טען הנתבע כי היה על התובעת לפנות, סמוך למועד הפירעון, לבנק מזרחי לתיקון הטעות ואם לא עשתה כן, אליה לשאת בתוצאות.

3. ב"כ הצדדים הסכימו כי אין מחלוקת עובדתית באשר לגרסאות הצדדים וכי המחלוקת ביניהם מתרכזת אך ורק בתוצאה המשפטית של התשתית העובדתית המוסכמת.

לפיכך, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב לשם מתן פסק דין בתובענה זו.