תא"מ 2734-09-13 איי אי ג'י ישראל חברה ביטוח בע"מ נ' עיריית אשקלון ואח',ת"א 44589-11-13 גלרמן נ' עיריית אשקלון ומי אשקלון

התובעים 2-3 (להלן: "התובעים"), הגישו תביעה זו לפיצוי בסך 496,309 ₪ בגין נזקי הצפה. התביעה אוחדה עם תביעת שיבוב שהגישה המבטחת, התובעת 1. התובעים הסכימו למחיקת הנתבעת 1, כך שנותרה רק הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"). התובעת 1 הגיעה להסדר פשרה עם הנתבעת 2. נותר להכריע במחלוקת בין התובעים 2-3 לנתבעת 2.

ביום 16.7.15 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שקיבלה תוקף של החלטה כדלקמן: "הצעת בית המשפט לפיה תביעת בני הזוג גלרמן תידון, לאחר מתן הזדמנות לבני הזוג גלרמן לומר דברים בפני בית המשפט בעדות קצרה בעל פה, בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, ועל בסיס הוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר סכום הנזק הממוני יעמוד על סך של 45,000 ₪, ללא צורך במסמכים, ובנוסף רשאי יהיה בית המשפט לפסוק עוגמת נפש. הטיעון יכלול התייחסות הן לשאלת החבות והן לשאלת הנזק, וכל צד יהיה רשאי להמציא מסמכים תומכים".

בהתאם להסכמה הוגש לפני הדיון תצהירו של עובד הנתבעת מר איציק טרם. בדיון ביום 24.9.15 נשמעו עדויות קצרות בעל פה של שני התובעים, שגם הגישו תמונות המתעדות את הנזק ורשימת תקלות מים ברחוב. כן נשמעו הבהרות של מר טרם מטעם הנתבעת, והצדדים סיכמו את טענותיהם בהתאם להסכמה האמורה.

בסופו של יום, הסכימו שני הצדדים כי בית המשפט יכריע בעניין בדרך של פשרה, בהתאם לסעיף 79א' (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אשר קובע: "בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה...".

לדרך ההכרעה המיוחדת של פסק דין של פשרה יתרונות רבים, שכן היא מאפשרת לצדדים להקטין את הסיכונים מפני פסק דין שיקבל באופן מלא את טענותיו של הצד שכנגד, ולמצוא נקודת איזון, במתח הקיים לעיתים בין תחושת הצדק לגבי התוצאה הראויה, לבין דרישותיו של הדין (ע"א 9887/04 מ.ד. נאור בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון, (2005)). בהכרעה בפשרה, מוסכים הצדדים לבית המשפט את ההכרעה, לפי קריטריונים המבוססים על הערכת הסיכויים והסיכונים בתיק (רע"א 682/07 לב לבייב ואח' נ' שמעון גילר, (20/06/2007)). בית המשפט רשאי להביא בחשבון בהכרעה בפשרה גם שיקולים לבר מהדין, כגון שיקולים אנושיים ומוסריים העולים מתוך הנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים (ע"א 1639/97, אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה (17/01/1999)). עוד נקבע לגבי פסיקה בפשרה לפי סעיף 79א (א) לחוק, כי הצדדים לוקחים את הסיכון שבית המשפט יפסוק בניגוד לאינטרסים שלהם וללא הנמקה (רע"א 8152/12, משה וינברג ושות' נ' יוסף ג'ערני (30/04/2013)). לנוכח טיבו המיוחד של ההליך, בית המשפט אינו חייב לפרט את הנימוקים לדרך עשיית הפשרה אלא רשאי לתת את התוצאה האופרטיבית בלבד, שכן מתן נימוקים במסגרת עשיית פשרה, עלול לסכל את תכליתו של ההליך כהליך לפשרה. עם זאת, הפשרה אינה עניין של החלטה שרירותית, אלא צריך שתיעשה לאחר שיקול רציני (ע"א (ירושלים) 6143/05, ניידות חבד להפצת יהדות נ' ניסים חנניה, (27/10/2005) והפסיקה המאוזכרת שם).

מכאן שעל בית המשפט להביא בחשבון את כלל טענות הצדדים, את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים, ולשקלל את הכל לכדי סכום אחד, במסגרת הגבולות שנקבעו בהסכמת הצדדים, ללא הנמקה.

לאחר ששמעתי את כל טענות הצדדים, הן בסוגיית החבות והן בסוגיית הנזק, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום כולל של 76,500 ₪ (למעלה מן הצורך, הסכום חושב לפי 40,000 ₪ עוגמת נפש ונזק עקיף מעבר לנזק הישיר המוסכם, בניכוי 10% מהסכום הכללי של 85,000 ₪, כסיכון העדר חבות). הנתבעת תוסיף ותשלם לתובעים סכום גלובאלי כולל, מינורי יחסית, בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 60 יום ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים.

נוכח סיום התיק בפשרה וללא שמיעת הוכחות, תשיב המזכירות את האגרה לתובעים, ככל שניתן ע"פ התקנות.