תא"מ 23004-01-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' חנונה

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 14.05.2014, בין כלי רכב, מ"ר 87-837-58 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 42-599-64 (להלן: "רכב הנתבע") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על הנתבע, כאשר בעת נסיעת רכב התובעת במחלף וולפסון, הגיח רכב הנתבע משמאל סטה ימינה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת ופגע בו.

מנגד, טוען הנתבע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב התובעת, אשר אמנם סטה ימינה על מנת להשתלב בנתיב הימיני, אלא שעשה זאת לאחר שווידא כי הדרך פנויה ולאחר שהבחין בפנסי רכב התובעת במראת צד ימין ברכבו, כך שהיה די מקום כדי שיוכל לעבור לנתיב הימיני, אלא שלטענתו, אז רכב התובעת האיץ וגרם לתאונה. הנתבע מציין עוד כי מיד לאחר התאונה נהגת רכב התובעת התנצלה בפניו.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.אני מעדיף את גרסתה של נהגת רכב התובעת שהייתה קוהרנטית, סדורה, התיישבה עם מוקדי הנזק ברכב התובעת, ועדותה הותירה בי רושם כי היא מהימנה. זאת, על פני גרסתו של הנתבע, שהייתה בלתי מבוססת, לא מגובה במסמכים מהותיים, ובלתי קוהרנטית.

5.2.כבר עתה אציין כי מוקדי הנזק ברכב התובעת, פגיעה בפינה הקדמית השמאלית, ולא בחלק השמאלי של חזית רכב התובעת, אינם מתיישבים כלל ועיקר עם תיאור נסיבות התאונה על ידי הנתבע. שהרי אם רכב התובעת היה מתנגש ברכב הנתבע כאשר האחרון סוטה שמאלה והראשון מבצע האצה פתאומית של נסיעה ישרה, הייתי מצפה לראות נזק בצד שמאל של חזית רכב התובעת ולא בחלק הקדמי של דופן שמאלית ברכב התובעת.