תא"מ 22937-08-13 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' קשר רנטאקר בע"מ

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 11,964 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.12.2012 בין כלי רכב מ"ר 84-884-76 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 40-637-71 (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס קביעתי.

5.1.מצאתי להעדיף את גרסתם של עדי התובעים שהייתה הגיונית ותאמה לנסיבות התרחשות התאונה ולמוקדי הנזק ברכבים. זאת, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעת, שהותירה בי רושם כעדותו בלתי מהימנה.

5.2.כמו כן, האיורים שצוירו על גבי התמונות שהוגשו על ידי הנתבעת (נ/2), מעידים בצורה ברורה כי רכב התובעים כבר היה בנסיעה בתוך מעגל התנועה בזמן שרכב הנתבעת רק היה בשלבי השתלבות לתוך הכיכר. מאיורים אלו עולה כי רכב התובעים עבר כברת דרך ארוכה יותר מכניסתו לתוך מעגל התנועה. משום כך, היה על נהג רכב הנתבעת ליתן לרכב התובעים זכות קדימה בנסיעה בתוך מעגל התנועה ורק כאשר אין הוא רואה רכב המגיע משמאלו להיכנס אל תוך מעגל התנועה. משלא פעל כך נהג רכב הנתבעת הוא נהג בחוסר זהירות בולט ובניגוד לדין.