תא"מ 22327-07-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' שהלא ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 9.10.2014 בכביש 89. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 11,305 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. אין חולק, כי מדובר בתאונת שרשרת, בה היו מעורבים 4 כלי רכב, כאשר רכב התובעת הוא השני בשיירה, רכב הנתבעים 1-2 הוא השלישי, ורכב הנתבע 4 הוא האחרון. אין גם חולק, כי נהג הרכב הראשון בלם במפתיע, לאחר שראה תמרור "עצור" מופנה לעברו (בניגוד להיגיון התנועה, ואכן היה מדובר בתמרור שסובב משום מה, ואמור היה להיות מופנה כלפי המגיעים לכביש זה מדרך צדדית). עוד אין חולק, כי כמה עשרות מטרים לפני נקודת הבלימה, מתעקל הכביש ימינה, כשבצד ימין שלו שיחים גבוהים, המגבילים את שדה הראיה.

4.בהסכמת הצדדים, הנתבע 3 העיד ראשון, בניגוד לסדר המקובל, על מנת למנוע מצב בו תישמע עדותו לאחר ששמע את יתר הנהגים. הנתבע 3 אף הציג תמונות רבות שצילם בשטח, בהן נראה רכב הנתבעים 1-2 צמוד לאחורי רכב התובעת, בעוד בין שני זוגות הרכבים האחרים מרווח מסוים. תמונות נוספות הוצגו גם ע"י העדים האחרים.

5.הנתבע 3 העיד, כי הגיע מעבר לעיקול, וראה תאונת שרשרת לפניו, אליה הצטרף למרות שניסה בכל כוחו למנוע את הפגיעה, תוך הטיית רכבו שמאלה. הוא פגע בפינה השמאלית-אחורית של רכב הנתבעים 1-2, וגרם לנזק – אותו הסדיר בהסכמת הנתבע 1 במישרין, בלא לערב את חברת הביטוח שלו, ובתשלום סך 1,200 ₪. לדבריו, הנתבע 1 התרעם במקום דווקא על נהג הרכב הקדמי, שבלם בלא סיבה, וייחס לו אחריות לתאונה. הנתבע 3 טען, כי הנתבע 1 כלל לא בא אליו (אל הנתבע 3) בטענות, למעט לעניין הנזק האחורי, שהוסדר, כאמור.

6.נהג הרכב הקדמי העיד, כי אכן בלם במפתיע, בשל התמרור שנגלה לנגד עיניו, ומייד נפגע מאחוריו. הוא לא ידע לתאר את השתלשלות הפגיעות מאחוריו, אך סיפר כי חש במכה אחת בלבד, ולא היה מודע לפגיעות נוספות או לסדר הדברים מאחור. הוא אישר את גרסת הנתבע 3, כי הנתבע 1 פנה אליו (אל נהג הרכב הקדמי) בטרוניות.

7.נהג התובעת העיד, כי שמר מרחק מהרכב שלפניו, שנסע במהירות איטית יחסית, והגם שהופתע מבלימתו, הספיק אף הוא לבלום מבעוד מועד, ועצר במרחק של כמטר מהרכב הקדמי, אלא שאז נפגע בעוצמה מאחור, והוטח אל הרכב הקדמי. הוא זכר שתי פגיעות בסך הכל, האחת חזקה מאחור, והאחרת, חלשה יותר, מקדימה. אף הוא תאר את כעסו של הנתבע 1, שהופנה בעיקר כלפי הנהג הקדמי. הוא לא ידע לשפוך אור על השאלה, אם הרכב שמאחוריו, רכב הנתבעים 1-2, נהדף על ידי רכב הנתבע 3, אם לאו.

8.הנתבע 1 העיד, כי הבחין ברכבים הבולמים לפניו, ובלם אף הוא, ותוך כדי בלימה נפגע מאחור ונהדף קדימה אל רכב התובעת. הוא העיד עוד, כי הנתבע 3 הרחיק את רכבו לאחר התאונה, בנסיעה אחורנית. הוא לא ידע להסביר, מדוע נאות להסתדר עם הנתבע 3 לפיצוי בגין הנזק האחורי בלבד, ומדוע לא דרש גם את תיקון הנזק הקדמי, שלדבריו היה כרוך בתשלום סך 8,000 ₪ לערך (פי 6-7 מתיקון הנזק האחורי). הוא אף התקשה להתעמת עם חקירתו של הנתבע 3, ולא הכחיש במישרין את הטענה שהוטחה בו, כי בשעתו הודה שפגע קודם ברכב שלפניו, ורק אחר כך נפגע מאחור.