- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 13109-06-16 סלח נ' פריבש
|
תא"מ בית משפט השלום כפר סבא |
13109-06-16
3.4.2017 |
|
בפני הרשם: הבכיר איתי רגב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: שושנה פריבש |
משיב: משה סלח |
| החלטה | |
|
לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים.
המשיב טוען כי מטרת הבקשה היא "משיכת זמן" וטענה זו נדחתה על ידי המבקשת שהבהירה כי מועד הדיון קבוע לחודש יוני ואין בבקשה כדי להאריך ההליכים בתיק.
יובהר, עם זאת ולתשומת לב הצדדים, כי מועד הדיון הקרוב קבוע לישיבה מקדמית ולא לשמיעת הוכחות – על אף הנטען בתשובת המבקשת.
דין הבקשה להתקבל.
הליכי גילוי ועיון במסמכים כביטויים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנות 122-112) נועדו לסלול את הדרך לקיומו של הליך משפטי המתברר 'בקלפים פתוחים' ובאופן שתואם את יעודו להגיע לחקר האמת. כמה עקרונות מנחים מתווים את גבולות חובת הגילוי ואת היקף זכותו של בעל-דין לעיין במסמכים שבידי הצד האחר או בשליטתו [ור', למשל, רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקאות 9-7 והאסמכתאות שם (פורסם במאגרים).
תנאי ראשון ועיקרי להיווצרותה של חובת גילוי הוא שהמסמכים המבוקשים רלוונטיים למחלוקת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב. חובת גילוי הוחלה גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי אינה ישירה, לרבות כאלה שבבוא היום לא יהיו קבילים כראיה:
"[...] הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא 'לדוג' בענייניו של בעל דין, אין לגלותו [...] ודוק: לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה 'דיג אסור'" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60).
הרלוונטיות נתחמת על-ידי כתבי-הטענות. 'דיג' במסמכי הצד שכנגד יהא פסול רק אם מטרתו לאתר תיעוד שאינו לצורכי ההליך הנוכחי התלוי ועומד (רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ (פורסם במאגרים).
זאת ועוד, לצרכי גילוי ועיון לא נדרש שהרלוונטיות של מסמכים שהתבקשו תהא ודאית ודי בכך שיש יסוד סביר להניח שעשויה להיות להם חשיבות בהמשך ההליך. הדברים יפים לא רק בהתייחס למסמך ספציפי אלא גם לגבי סוג מסמכים [ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)]. ככל שהטענה שלשם הוכחתה מתבקש הגילוי אינה חסרת שחר או נטולת יסוד על-פניה, אין לומר שמדובר בגילוי מסמך שאינו רלוונטי [רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם במאגרים).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
