ר' נ' ר'

בפניי תובענה לחיוב אב - הנתבע לשלם לבנו - התובע סך של 1,000,000 ₪ המהווים פיצוי בגין נטישה והתעמרות של הנתבע בתובע בעת היותו קטין, וכן בגין עוגמת נפש.

בהתאם להחלטה מיום 18.5.22, אשר ניתנה ע"י המותב הקודם הדן בתיק, חברתי כב' השו' מירב אליהו, נוכח מגורי הנתבע מחוץ לגבולות ישראל, ומשכתובתו לא היתה ידועה, ובהתאם לתקנה 167(ב) לתקסד"א, התשע"ט – 2018, ביום 23.5.23 הומצא כתב התביעה על ידי התובע לאחיו של הנתבע, מר צ' ה' ר' המתגורר ברח' xxxx בxxx.

ביום 23.6.23 הוגשה הודעת אחיו של הנתבע, מר ה' ר', במסגרתה פירט את כתובתו המלאה של הנתבע. בהחלטה מיום 23.6.23 הורה בית המשפט לתובע להמציא את כתב התביעה לכתובת הנתבע כפי שצוינה על ידיו אחיו בהודעתו.

ביום 24.10.22 הוגשה בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה כאשר ציין בבקשתו כי המצאת כתב התביעה לכתובת הנתבע בxxx, כפי שהורה בית המשפט בהחלטתו מיום 23.6.23, בוצעה על ידו, ואולם שני המשלוחים בדואר חזרו מהטעם שהנתבע סירב לקבלם.

עוד צוין במסגרת הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, כי ב"כ התובע קיבלה פניה מעו"ד עמיתה, אשר ביקשה להעביר אליה תיק לייצוג אב שמתגורר בxxx ונתבע ע"י בנו בארץ. לאחר ששמעה ב"כ התובע את מלוא פרטי התיק הבינה שמדובר בהליך דנן ומיד סירבה לקבל את הייצוג. לטענת התובע אותה שיחה שקיבלה באת כוחו מהווה הוכחה ברורה שאביו, הנתבע, מודע היטב לכתב התביעה שהוגש כנגדו.

חרף האמור כתב הגנה מטעם הנתבע לא הוגש. כך גם לא הוגשה בקשה למתן אורכה או כל בקשה אחרת מטעם הנתבע.