ר.ג. נ' מדינת ישראל

השופט ג' קרא:

           ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סג"נ השופט ר' לורך וכב' השופטים צ' דותן ו-ד' עטר) מיום 28.7.2016 ומיום 25.12.2016 בתפ"ח 31605-03-14, בגדרם הורשע המערער, בין היתר, בתשע עבירות של ניסיון לרצח.

1. כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער כלל ארבעה אישומים שייחסו לו עבירות של סחיטה באיומים, ניסיון לרצח, הפרת הוראה חוקית ואיומים לפי סעיף 428 בצירוף סעיף 29(א), וסעיפים 305(1) 287(א) ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בהתאמה. במסגרת הכרעת הדין הורשע המערער בארבע עבירות של הפרת הוראה חוקית ביחס לתנאי מעצר הבית בו היה נתון ובתשע עבירות של ניסיון לרצח, וזוכה מיתר העבירות מחמת הספק. בגזר הדין הוטל על המערער עונש כולל של 10.5 שנות מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים. הערעור שלפנינו מופנה כלפי ההרשעה בעבירות של ניסיון לרצח וכלפי חומרת עונש המאסר.

רקע עובדתי ועיקרי כתב האישום

2. המערער ניהל רומן עם גיסתו א', אחות אשתו (להלן: א'), החל משנת 2006 לערך, בזמן שא' הייתה נשואה לל' (להלן: המתלונן). על פי החלק הכללי בכתב האישום, במסגרת הקשר בין א' למערער, נקט המערער בתחבולות שונות כלפי א' על מנת שזו תבטח בו ותעשה את דברו, בין היתר בכך שהציג את עצמו כעובד של שירות הביטחון בעל כוח והשפעה. החל משנת 2012 לערך, התחזה המערער בפני א' לאישה בשם אורלי שהייתה מיודדת עמו. המערער שלח מסרונים לא', לכאורה בשם אורלי, בהם שיתף את א' בסודותיה של אורלי ובכך רכש את אמונה של א'. באמצעות המסרונים שכנע המערער את א' לעשות בעבורו פעולות שונות לרבות אקטים מיניים ומתן כסף והפציר בה להרעיל את המתלונן, פעם אחר פעם. תחת לחציו של המערער א' מסרה למערער תכשיטי זהב בשווי 360,000 ש"ח אותם נטלה מכספת שהייתה בבית הורי המתלונן, והעבירה לו במועדים שונים 60,000 ש"ח שלקחה כהלוואה מבנק ו-5,000 ש"ח שחסכה עבור ילדיה בקופת חיסכון.

3. על פי האישום הראשון, במועד מסוים בשנת 2008 המערער ביקש מחברו ב' (להלן: ב') ליצור קשר עם אישה שתפתה את המתלונן ותקליט אותו בעת ביצוע אקט מיני במטרה לסחוט ממנו כסף. ב' מסר לאישה בשם ש' (להלן: ש') את מספר הטלפון של המתלונן והסביר לה את תפקידה, וזו יצרה קשר עם המתלונן. לאחר ששוחחו מספר פעמים בטלפון, השניים נפגשו וביצעו אקט מיני שהוקלט על ידי ש'. המערער קיבל לידיו דיסק אודיו המתעד את השיחות ואת המפגש (להלן: דיסק הסחיטה) ושלח אותו למתלונן. בהמשך פנו גורמים שזהותם לא ידועה למתלונן וניסו להניעו לשלם עשרות אלפי שקלים תוך שהם מאיימים כי אם לא יעשה כן ישליכו על ביתו רימונים. המתלונן לא נענה לסחיטה.

4. על פי האישום השני והמרכזי בכתב האישום, עובר למאי 2013 א' והמערער קשרו קשר לרצוח את המתלונן תוך שימוש ברעל. המערער דאג כי א' תשמע את דיסק הסחיטה המתעד את המתלונן בוגד בה על מנת לעורר את זעמה ולשכנע אותה לשתף עמו פעולה. בהמשך, המערער פגש בא' בשלוש הזדמנויות שונות ומסר לה רעל מסוג זרחן אורגני (להלן: הרעל) על מנת שהיא תרעיל את המתלונן ובכך הם יגרמו למותו. המערער הסביר לא' כי עליה לטחון את הרעל ולהחדירו למזונו של המתלונן.

           בהמשך למתואר, החל מחודש מאי ועד לחודש דצמבר 2013, ולכל הפחות בתשע הזדמנויות שונות, הגישה א' למתלונן אוכל ושתיה לתוכם הוחדר הרעל במינונים שונים. בכל פעם שהמתלונן שתה או אכל את הרעל הוא חש ברע והובהל לבית החולים כמתואר בהרחבה בכתב האישום. באחת הפעמים הוחדרה כמות גדולה של רעל וכתוצאה ממנה הדרדר מצבו של המתלונן ונשקפה סכנה ממשית לחייו. המתלונן הועבר ליחידה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם, וקיבל טיפול שהציל את חייו. א' עדכנה את המערער על כל אירוע ודיווחה לו על מצבו הרפואי של המתלונן. המערער הורה לא', באמצעות המסרונים ששלח בשם אורלי, להמשיך להרעיל את המתלונן, ואף הפציר בה לעשות כן בעת שא' והמתלונן התארחו אצל הורי המתלונן, על מנת להרחיק מא' את החשד. לאחר שנודע למתלונן על דבר הרעלתו הוא עזב את ביתו ופנה לעזרת המשטרה, שהביאה למעצרם של המערער ושל א'.

5. במסגרת האישום השלישי והרביעי מתוארים שני מקרים בהם הפר המערער את תנאי מעצר הבית בו היה נתון, כשבמסגרת האישום הרביעי, המערער אף איים על המתלונן.