ר.ב. נ' קצין התגמולים

          ערעור על החלטת המשיב אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו האורתופדית וקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין אירוע מיום 7.9.2008 ותנאי שירותו הצבאי לבין תחלואה ניוונית בכתף ימין, וכי אין קשר בין תלונותיו על כאבי גב תחתון לבין שירותו.

רקע

1. המערער, יליד שנת 1972, התגייס לצבא בשנת 1991 עם פרופיל רפואי 82 (עקב הפרשי גבהים של הרגליים). לאחר שלוש שנות שירות סדיר כלוחם וקצין הוא המשיך בשירות קבע עד לשחרורו בחודש מרץ 2016 בדרגת סגן אלוף עם פרופיל רפואי 72, עקב פגיעה בכתף. בשנות שירותו הוא היה קצין בגדוד הדרוזי, קצין מבצעים חטיבתי, מפקד פלוגת מסתערבים, מפקד מדור אימונים בבסיס אימונים, סגן מפקד רכס הבופור, מפקד גזרה בחטיבת החרמון, קצין מבצעים אוגדתי, סגן מפקד חטיבה מרחבית ומפקד בסיס של חטיבות חי"ר ושיריון במילואים. בשנים 2002-2000 יצא המערער ללימודים.

2. ביום 11.10.2011 הגיש המערער למשיב בקשה להכרת זכות [מחלה] לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים או החוק). בסעיף "תיאור המחלה" בטופס הבקשה כתב המערער:

"לפני כ-4 שנים במהלך פעילות גופנית יחידתית ביצעתי תנועת משיכה של כתף ימין והחלו כאבים עם החמרה והגבת תנועה בכתף ימין ... לאחרונה החמרה בשכם ובתנועות יד ימין כתף ימין".

           בסעיף "תאר כיצד גרמו תנאי שירותך למצבך" כתב המערער:

"הנזק נגרם במהלך שירותי הצבאי ואופי התפקיד המבצעי ... כמו כן פעילות מבצעית מאומצת ימים רבים ומשקל על הגב וכתף ימין".

           לבקשת המשיב, הגיש המערער תצהיר מיום 4.9.2012 (להלן: התצהיר הראשון), ובו תיאר את הנסיבות שהובילו לפגימות בכתף ובגב התחתון.