רצון נ' בן עטייה

פסק דין

1.בפני 3 תביעות שטריות שהדיון בהן אוחד, ומספריהן: 24916-06-10, 7725-08-10 ו-1959-11-10. בשלושתן מדובר בשיקים שנמסרו על ידי המבקשת, הגב' שגית בן עטייה, למשיב, מר דרור רצון, עבור דמי שכירות, בקשר עם הסכם שכירות שנחתם ביניהם, על פיו השכיר המשיב למבקשת יחידת דיור בנכס שבבעלותו במושב ירחיב. על פי ההסכם, שתוקפו הוארך בעל פה, מסרה המבקשת למשיב 12 שיקים ע"ס 2,500 ש"ח כל אחד, ובפני שלושת האחרונים, המתייחסים לתקופה בה כבר לא התגוררה המבקשת בנכס (חודשים פברואר עד אפריל 2010). כן נתבע שיק ע"ס 10,000 ש"ח, שנמסר כשיק ביטחון בקשר עם אותה עסקת שכירות. סך כל סכום התביעה, איפוא, 17,500 ש"ח (קרן בלבד).

2.המשיב הגיש שנים מהשיקים לביצוע בנפרד, ואת השלישי הגיש בתיק שלישי, ביחד עם שיק הביטחון, ואילו המבקשת הגישה 3 התנגדויות. כאמור, הדיון בשלושתן אוחד בפני. באחד התיקים, אף הוגשה ההתנגדות באיחור, וסך של 2,000 ש"ח הופקד כערבון לשם עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

3.הדיון עצמו התנהל באופן בלתי פורמאלי ברובו, עד להשלמת טיעון לפרוטוקול. בנסיבות העניין, בחרו הצדדים לבקש מביהמ"ש ליתן פסק דין, ללא נימוקים, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בהסתמך על הטיעונים וכתבי הטענות. עוד נתנו הצדדים הסכמתם לכך, שככל שייקבע שעל המבקשת לשלם סכום הגבוה מ-2,000 ₪, תיפרס היתרה לתשלומים סבירים, ומאידך תיקבע סנקציה למקרה של אי תשלום במועד.

4.כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

5.א.טענות המשיב, בקליפת אגוז, הן, כי במהלך תקופת השכירות חפצה המבקשת לעבור למקום מגורים אחר ביישוב, ופנתה אליו בעניין זה. הוא הסכים, בכפוף למציאת שוכר חלופי, אולם שוכר כזה לא נמצא עד לסוף חודש מרץ 2010. בינתיים כבר עזבה המבקשת את הדירה, בחודש ינואר 2010, אולם השאירה אחריה עזובה רבה, והמשיב נזקק לפנות פסולת, לנקות, לתקן ולסייד את הדירה על מנת להתאימה לשוכר הבא, בעלות כוללת של 4,000 ₪.

ב.טענות המבקשת, בקליפת אגוז, הן, כי המשיב הסכים לעזיבתה בלא תנאי, אולם ביקש כי תמצא שוכר חלופי. כשהביאה שוכרים פוטנציאליים, הציב בפניהם תנאים נוקשים בכל הנוגע לדמי השכירות, לבטוחות, או לתנאים אחרים (כגון: סירוב לשוכר שבבעלותו כלב, למרות שבבעלות המשיב עצמו 2 כלבים). זאת ועוד, מאחר שהדירה הושכרה כבר במרץ, הרי שרק חודש אחד, פברואר, שנוי במחלוקת. עוד טענה, כי השאירה את הדירה במצב שאינו גרוע יותר מכפי שהיתה כשקיבלה אותה, כי החפצים שהושארו שם הושארו ברשות, וכי בכל מקרה העלויות הנטענות עבור סיוד ופינוי מוגזמות.

6."פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 פרץ נ. קופ"ח, תק-מח 95(3), 240).

7.מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

8.לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את המבקשת לשלם למשיב סך של 5,400 ש"ח לסילוק סופי ומוחלט של התביעות השטריות. סכום זה ישולם באופן הבא:

א.סך של 2,000 ש"ח יחולט מהערבון, ויועבר על ידי מזכירות בית המשפט ישירות למשיב.

ב.היתרה בסך 3,400 ש"ח תשולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך של 340 ש"ח כל אחד, עד ליום ה-28 בכל חודש, מיום 28.2.2011 ועד ליום 28.11.2011.

ג.ככל שלא תעמוד המבקשת בהוראות אלה בדווקנות, יחולו ההוראות הבאות: (א) איחור של עד 7 ימים לא ייחשב כאי-ביצוע פסק-הדין במועד; (ב) איחור ממושך יותר בתשלום אחד, יעמיד את מלוא יתרת החוב הפסוק לפרעון מיידי, ויזכה את המשיב לחדש את הפעילות בתיק הוצאה לפועל מס' 1703525102, לגביית הסך של 3,400 ₪, בניכוי כל סכום ששולם בפועל, וכשסכום פסק-הדין נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק-הדין; (ג) אם לא ישולם החוב כולו בתוך 60 ימים מיום שחידש המשיב את הפעילות בתיק ההוצאה לפועל – יתווסף לסכום החוב סך נוסף של 1,800 ₪, שישמש פיצוי למשיב על אי ביצוע פסק-הדין על ידי המבקשת; סכום זה יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הוספתו לתיק ההוצאה לפועל.

9.מאחר שהסכום הכולל נמוך יותר מיתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל בו החוב הגבוה יותר (1703525102), אני מורה כי שני התיקים האחרים (1708159100 ו-1706036108) ייסגרו לאלתר.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ המבקשת ולמשיב, וכן ללשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא.

המזכירות תפעל ליישום סעיף 8.א. לעיל, ותסגור את 3 תיקי בית המשפט.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"א, 24 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.