רפפורט נ' טוביהו ואח'

פסק דין

1.ב-7.5.07 התובע רכש זכויות בפרויקט מלון בתאילנד. לטענתו, כחלק מעסקת הרכישה הובטחה לו, ע"י צוות המשווקים של הנתבעת – גילה קרמר ודני סעד, נסיעה לתאילנד ושהייה של שבוע ימים במלון על חשבון הנתבעת 2.

2. כעבור שנתיים התובע החליט למכור את זכויותיו בפרויקט, וב-7.4.09 הוסכם כי על אף שמוכר את זכויותיו בפרויקט, שמורה לו הבטחה להסעה ואירוח במלון. לטענתו מנהלי הנתבעת, שרון שאתי ושרון שגב, אשרו את ההסדר באותה פגישה.

בעת חתימת החוזה שלפיו מכר התובע את זכויותיו במלון ביום 4.5.09, הובהר כי הבטחת הנתבעת 2 בקשר לנסיעה ושהייה במלון אושרה פעם נוספת.

בפגישה הנוספת עם עו"ד יהודה לוי, נאמן הפרויקט, התובע ביקש מעו"ד לוי לאשר את המוסכם מול הנתבע 1, מנהלת הנתבעת 2. לטענת התובע, עו"ד לוי חזר אליו בטלפון ואישר בשם הנתבעים את ההבטחה.

3.לטענת התובע, הנתבעים לא קיימו את המוסכם, ומכאן תביעתו.

ביום 15.9.09 נסע התובע לטיול בתאילנד, וטרם יציאתו פנה לעו"ד יהודה לוי וביקש לממש את הבטחת השהייה במלון ל-7 ימים, אולם לאחר שעו"ד יהודה לוי פנה לנתבע 1, הוא חזר לתובע עם תשובה שלילית, כל עוד אמו של התובע, הגברת ציפי כרמל, לא מתנצלת בפני הנתבע 1.

4.אין מחלוקת כי הנתבע לא שהה במלון, ועל סמך האמור הוא עותר לסכומים הבאים:

א.שווי של שהייה במלון 1750$

ב.הוצאות טיסה2026$

ג.עוגמת נפש1500₪

סך הכל 15,690 ₪

5.עמדת הנתבעים היא שהזכות לשהייה של מספר ימים במלון הינה זכות שמוקנית למשקיעים המחזיקים בזכויות בפרויקט, והיא כוללת שהייה של מספר ימים במלון בלבד, ללא מימון טיסות.

עפ"י האמור בכתב ההגנה, לאחר שהתובע מכר את חלקו בפרויקט לא ניתן להעניק לו שהייה בחינם, שהרי זה על חשבון משקיעים אחרים. התובע נסע מיוזמתו לתאילנד, ועל דעת עצמו, מבלי שקיבל תשובה מהנתבעים בקשר לבקשתו.

6.לדברי התובע, בכל אותן שיחות שבהן ביקש לאשר את שמירת הזכות, הנתבע 1 לא היה נוכח. התובע טען נמרצות שעו"ד יהודה לוי אישר את ההבטחה בשם הנתבעת – אך סירב לבקשתו של התובע לבוא ולהעיד. (התובע לא פנה אל בית המשפט בבקשה לזמנו).

לדבריו הסירוב לאשר את השהייה הוא מעשה של הנתבע 1, אשר טען שאמו של התובע פגעה בו, וזו הסיבה היחידה שההבטחה לא קוימה.

7.אמו של התובע, אישרה כללית את גרסתו בקשר לפגישה עם שרון שגב ועו"ד יהודה לוי, שם נאמר שהזכות לשהייה שמורה לו.

בעת שהתובע היה בתאילנד, האם פנתה לעו"ד לוי וביקשה שהנתבעים יקיימו את ההבטחה. היו מגעים בינה לבין הנתבע 1, אשר טען שהיא השמיצה אותו וביקש התנצלות.

8.לדברי הנתבע 1, ההבטחה לשהייה במלון לא ניתנה לכל משקיע אלא למשקיעים בודדים, ומהם רק חלק קטן מימשו את הזכות. הנתבע 1 אף טען שהדבר כלל לא הובטח לתובע, אם כי בהמשך נאלץ להגיד שאינו יודע אם הובטח לו או אם לאו (עמוד 3 שורה 14).

כמו כן, הטיסה למקום היא על חשבון המשקיע, והשהות היא למשך 3 ימים. לדבריו, לא ביקש התנצלות מגברת כרמל על מנת לתת לתובע את "הפרס", אלא על מנת שהוא לא יתבע אותה עקב ההשמצות.