רפאלי נ' אוריינטל ברביקיו אנד בר - סודי אביב ע.מ. 041954017

החלטה

1.לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד, לפיה נתבקש בית הדין להטיל עיקול זמני, עד לסכום של 28,627 ₪, על הכספים המגיעים למשיב (להלן: "הנתבע"), המוחזקים בידי המחזיקים אשר פרטיהם צוינו בבקשה, זאת עד למתן פסק דין בתובענה אשר הוגשה על ידי המבקש (להלן: "התובע") נגד הנתבעת (להלן: "הבקשה").

 2.        להלן עיקרי טענות המבקש:     

א.המבקש החל את עבודתו אצל המשיב בחודש יולי 2010 ועד שהתפטר ביום 21.10.10. המבקש הועסק על ידי המשיב במשרה מלאה ואף ביצע שעות נוספות רבות, ולא זכה לקבל את שכר העבודה המגיע לו, למעט חלק מזערי ביותר ממנו.

ב.המשיב נמנע, בחוסר תום לב, מתשלום שכר עבודתו של המבקש. מדובר בסכום העומד נכון להיום על סך של 28,627 ₪.

ג.במשך תקופת עבודתו, התברר למבקש כי המשיב חייב כספים לעובדים רבים נוספים שעבדו ו/או עובדים אצלו, וכי תביעות לשכר עבודה מתנהלות כנגדו בערכאות שונות.

ד.המשיב שילם בפועל למבקש סך כולל של 2,000 ₪ בשלושה תשלומים ובידי המבקש המחאה דחויה על סך 5,000 ₪ אותה קיבל מהמשיב.

ה.למיטב ידיעת המבקש, חשבונו העסקי של המשיב נסגר ו/או הוגבל בשל קשיים כלכליים, ולכן ההמחאה שניתנה למבקש היא מחשבונו האישי של המשיב. גם בכך יש כדי ללמד על הצורך במתן צו העיקול הזמני כמבוקש בבקשה זו, שכן ככל הנראה, ולמיטב ידיעתו של המבקש, מצבו הכלכלי של המשיב קשה, והמבקש עשוי למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה עת שיינתן פס"ד לטובתו בתיק העיקרי.

ו.המבקש חושש כי המשיב ינסה להעביר את נכסיו לאחר ו/או לבצע כל פעולה אחרת העלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

ז.למבקש טענות רבות וטובות כנגד המשיב, והסיכוי שבסופו של יום ינתן פסק דין לטובת המבקש גבוה.

 3.        המסגרת הנורמטיבית:

א.תקנה 129 (1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") מפנה את בית הדין, בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני, לתקנות 360 עד 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

 תקנה 362 לתקנות סדר הדין קובעת כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות לפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

            תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדין, קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, . . . ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".