רע"צ 59233-11-14 רייף נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 20.11.14 שבמסגרתה הורתה על שחרור המבקש מתפקידו ככונס נכסים.

רקע

2.המשיב 1 פתח כנגד המשיבה 2 בשנת 1998 תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא הרשומה לטובתו על דירת מגוריה ברחוב עין גדי 14 בגבעתיים (להלן: "הדירה"). המשיבה 2 משכנה את הדירה להבטחת פירעון חוב הלוואות של הלווים כלפי המשיב 1.

3.המבקש מונה ככונס נכסים והחל בפעולות בתיק ההוצאה לפועל. לאחר צו פינוי ראשון, פנו הלווים למשיב 1 ע"מ להסדיר את החוב אך לא עמדו בכך, ולכן חודשו ההליכים. הדבר חזר על עצמו פעם נוספת עד שהדירה פונתה ע"י המשיבה 2 והועמדה למכירה.

4.המשיבה 2 פנתה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בתביעה שבמסגרתה הגיעו הצדדים להסדר. ביום 5.2.2001 ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שנערך (יום קודם לכן) בין הצדדים, לפיו המשיב 1 לא יפעל למימוש הדירה אלא אך ורק לאחר 120 שנה של האחרונה (להלן: "הסכם אריכות חיים"). עוד נקבע בהסכם, כי גם אם הלווים יפרו את התחייבויותיהם, המשיב 1 יהיה רשאי לפעול כנגדם, אולם לא יהיה רשאי לפעול כנגד המשיבה 2 או בהליכי מימוש הדירה עד לתום אריכות חייה.

5.המבקש הגיש לרשמת ההוצאה לפועל את דו"ח הכונס מיום 19.11.14, ובו תיאר שהמשיבה 2 מתגוררת בדירה, והחוב בתיק ההוצאה לפועל הותאם. עוד צוין כי המשיב 1 אינו מעונין לסגור את התיק או לפעול לביטול מינויו של כונס הנכסים, הואיל ואינו מעונין, שכן בבוא העת יאלץ להתחיל את הליך המימוש מחדש, לרבות מציאת היורשים ומסירת האזהרה לידיהם.

6.הרשמת בהחלטה נשוא הבקשה שלפניי קבעה כי התיק שנפתח כאמור בשנת 98, מצוי בחוסר מעש, לנוכח ההסדר מול המשיבה 2, ואילו כונס הנכסים התמנה למימוש נכס ולא לשם מעקב הסדרים. בהעדר תועלת וצורך בהמשך כהונת הכונס, הורתה הרשמת, מתוקף סמכותה על פי סעיף 60 (ג) לחוק ההוצאה לפועל, על שחרור הכונס מתפקידו. הרשמת פנתה בהחלטתה אף למשיב 1 ע"מ שיתן הסבר וטעם להותרת התיק כפעיל.

7.הבקשה הועברה לתגובת המשיבה 2, וזו שלחה מכתב שבו הותירה את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש.

המבקש הבהיר בתגובותיו לתיק כי בקשת הרשות ערעור נסובה אך בשאלת שחרורו מתפקידו, כשהמשיב 1 טרם מסר הודעתו לרשמת בדבר הצורך בהותרת התיק פעיל במצבו.