רע"צ 53147-11-16 קורן נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

1.המערער מבקש רשות ערעור על החלטתה מיום 2.11.16 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' הילה דקל-צמח בתיק הוצל"פ 01-69925-09-3 לפיה נדחתה בקשתו לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ הקיים כנגדו בתיק על מנת שיוכל לצאת מהארץ לאחר שיכנס ממקום שהותו בחו"ל.

2.המבקש טוען כי מאז שנת 2008 ובמשך 8 שנים הינו מתגורר דרך קבע ביוון, שם מרכז חייו וביקר בארץ לפרקי זמן קצרים, למעט תקופה של שלוש שנים, ניסה להקים עסק, כשל וחזר לחו"ל.

המבקש מעוניין לבקר את אביו החולה בארץ אך נמנע מכך כדי שלא תעוכב יציאתו.

המבקש טוען שיש לראותו כתושב זר אשר עפ"י הפסיקה אין מעכבים יציאתו מהארץ ואין לפגוע בחופש התנועה שלו.

3.בתגובתו ציין המשיב כי החוב נוצא בעת שהותו של המבקש בארץ, הוא מכיר בחוב ואף ניהל מו"מ לפשרה ובסופו של דבר לא שילם והחוב נותר בעינו, כמו חובות נוספים שהשאיר המבקש, טרם עזב את הארץ.

המבקש לא הוכיח ולא טען כלל כי הינו אזרח יוון ולכן גם מטעם זה לא נותקה זיקתו לארץ.

המבקש אף משתמש בנסיעותיו בדרכון ישראלי, עובדה המצביעה על זיקה לישראל.

4.בהתאם לתקנה 120 לתקנות ההוצל"פ, יש לצרף לבר"ע תצהיר לאימות העובדות המהוות את התשתית העובדתית לערעור.

בערעור שעניינו ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, התצהיר הינו מסמך מהותי נדרש לאימות העובדות כגון היכן מרכז חייו של המבקש ובחינת הזיקה שלו לארץ.המבקש לא צירף לבקשתו תצהיר ודי בכך כדי לדחות על הסף את הערעור.

5.דינו של הערעור להידחות אף לגופו ואין כלל מקום ליתן רשות ערעור ולהתערב בהחלטתה של הרשמת הנכבדה.

אף אני סבור, כי מעיון בחומר הראיות שבתיק כי המבקש לא ניתק את זיקתו מהארץ, למרות מגוריו ביוון תקופה של 8 שנים שאיננה תקופה ארוכה המנתקת את הקשר שלו לארץ.

בנוסף, החוב נשוא תיק ההוצל"פ נוצר בעת שהמבקש היה בארץ וניהל בה עסקים ואף ניסה להגיע להסדר פשרה עם המשיב לחיסול החוב.

אינני סבור שיש לראות את המבקש במעמד של תושב חוץ, עובר אורח בארץ, שכן בהתאם לכלל הנסיבות לא נותקה זיקתו של המבקש מהארץ.

כבר נקבע בפסיקה כי אין לראות במי שיוצר חובות בארץ ועובר להתגורר בחו"ל כתושב זר וזאת גם בבחינת מדיניות שיפוטית ראויה.