רע"צ 10927-03-15 אלמליח נ' סכס

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם המחוזי בלשכת ההוצאה לפועל בעכו (מר אורי אוחיון, להלן - כב' הרשם המחוזי) מיום 24.2.15 ולא כפי שנרשם בבקשה (להלן - ההחלטה) .

המבקשת עתרה למתן צו תשלומים בשיעור של 200 ₪ בחודש ביחס לתיק הוצל"פ שהחוב בו עומד על סך של למעלה מ - 407,000 ₪. בהחלטה קבע כב' הרשם המחוזי כי על החייבת להפקיד תשלום ראשוני על סך 3,000 ₪ וצו התשלומים החודשי נקבע על סך של 1,000 ₪ והכול במסגרת החלטה מנומקת ומפורטת שסקרה את בקשת החייבת ואת הנתונים הכספיים שהוצגו על ידה.

בקשה לעיון מחדש שהוגשה על ידי המבקשת - נדחתה.

החייבת טוענת בבקשתה כי הסכומים שנקבעו בהחלטת כב' הרשם המחוזי אינם סבירים בשים לב למצבה האישי והכלכלי כפי שהוצג במסמכים שצורפו על ידה. נטען כי הסכומים נקבעו בהתבסס על נתונים שגויים לרבות לעניין הרכב המוחזק על ידי החייבת או מי מבני משפחתה וכי צו התשלומים שנקבע הינו כזה שאין ביכולת המבקשת לעמוד בו.

עוד נטען כי הקביעה לא רק שבפוגעת בזכויותיה הבסיסיות של המבקשת כחייבת אלא מונעת או תמנע ממנה אפשרות לנקוט באמצעים אחרים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטת כב' הרשם המחוזי - הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

להלן הנימוקים.

ראשית יצוין כי כתב הטענות (כמו גם הבקשה לסעד הזמני) הוגשו ללא תצהיר תומך משזה לא אומת כדין ולכאורה די היה בכך על מנת להביא לדחיית הבקשה.

למעלה מן הצורך אציין כי בחנתי את בקשת רשות הערעור לגופה וגם לגופו של עניין נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון בהחלטה המפורטת מעלה כי הנתונים האישיים והכספיים שהוצגו על ידי החייבת נבחנו במסגרת ההחלטה בקפדנות ובדקדקנות. ההוצאות השונות, שיעור החוב והתנהלות המבקשת צוינו בהחלטה באופן ברור ומפורט. עוד נתן כב' הרשם המחוזי דעתו לחוב הכולל בתיק שעומד על סך של למעלה מ – 400,000 ₪ ולאי ההלימה בין שיעור החוב ובין צו התשלומים שהוצע על ידי החייבת בסך של 200 ₪ לחודש במיוחד בשים לב להוצאות שפורטו על ידי המבקשת, אופיין וסוגן.

כאמור, לאחר עיון בהחלטת כב' הרשם המחוזי לא מצאתי כי נפל בה פגם המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בשים לב לשיקולים שנדרשת ערכאת הערעור לשקול בהליך מסוג זה.

ממילא שיעור התשלום הראשוני כמו גם צו התשלומים החודשי ומידת יכולת הפירעון הינם נושאים המצויים בגדר מומחיותו המיוחדת של רשם ההוצאה לפועל ומתחם שיקול דעתו ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. ר' לדוגמא לעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל (החלטה מיום 2.2.03).