|
|
תאריך פרסום : 14/01/2015
|  גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
|
8719-14
14/01/2015
|
בפני השופט:
א' שהם
|
| - נגד - |
המבקש:
יעקב בן טולילה
עו"ד דוד גולן
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| בקשת רשות ערעור |
- לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ר' בן יוסף), בעפ"ת 50601-10-14, מיום 6.11.2014, בגדרו נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב בשבתו כבית משפט לתעבורה (כב' השופטת א' האוזרמן) (להלן: בית המשפט לתעבורה), בפ"ל 4466-06-13, מיום 22.9.2014.
רקע והליכים קודמים
- נגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, לפי סעיפים 62(3), ו-64ד(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה), ובקשר עם סעיפים 39א ו-38(1) לפקודת התעבורה; ונהיגה תחת השפעת סמים משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה).
- בכתב האישום נטען, כי ביום 3.6.2013, בשעה 00:05 לערך, נהג המבקש ברכב מספר 2804161, בגבעתיים ברחוב בן גוריון, כשהוא שיכור ונתון להשפעת סמים. בחיפוש, נתפס ברשותו של המבקש חומר החשוד כסם מסוכן. המבקש נדרש כדין למסור דגימת דם (לאחר שלא הצליח לתת דגימת שתן) לצורך בדיקת שכרות, וסירב לעשות כן.
- ביום 17.9.2014, לאחר שמיעת הראיות, הרשיע בית המשפט לתעבורה את המבקש בעבירה של נהיגה בשכרות (סמים), לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, הנלמדת מכוח חזקת הסירוב הקבועה בסעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה. לעומת זאת, מצא בית המשפט לתעבורה לזכות את המבקש מהעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, שכן "חזקת הסירוב אינה חלה עליה, ואין הסירוב כשלעצמו מקים חזקה עובדתית כי נעברה עבירה זו".
- במסגרת גזר הדין, עמד בית המשפט לתעבורה על עברו התעבורתי של המבקש (החל משנת 2002, 25 הרשעות קודמות); על וותק נהיגתו של המבקש; ונסיבותיו האישיות (המבקש מתפרנס מנהיגה, ועומד להינשא, בחודש מאי 2015). בית המשפט ציין, כי מאחר שנהיגה בשכרות (סמים) הינה מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה, אשר מסכנות את הציבור – סטייה מעונש המינימום כלפי מטה הינה נדירה ותעשה רק במקרים מיוחדים. בהמשך, תוארה מדיניות הענישה במקרים דומים ונקבע מתחם הענישה. בית המשפט נתן את דעתו לכך שהמבקש לא הודה ולא הביע חרטה, ובשים לב ליתר שיקולי הענישה, השית על המבקש את העונשים הבאים: פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה של 28 חודשים; פסילה לתקופה של 6 חודשים על תנאי, למשך שלוש שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים; ותשלום קנס בסך 1,500 ₪.
- המבקש ערער על הרשעתו ועל העונש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. במסגרת הדיון בערעור, חזר בו המבקש מהערעור על הכרעת הדין, והתמקד בערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. לאחר ששמע את טענות הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי על דחיית הערעור, בקובעו, כי "אין בשום פנים ואופן לומר שבית משפט קמא טעה – הן בקביעת מתחת העונש ההולם והן בקביעת העונש בתוך המתחם, טעות כזו אשר מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור, אם כלל טעה".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|