רע"פ 5387/16, אחמד עבד אלראזק נ' מדינת ישראל - יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן) ב-ע"פ 52466-11-15, מתאריך 09.06.2016, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש כנגד החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ת' נמרודי) ב-ב"ש 4305/15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות על ביטול צו הריסה מינהלי (להלן: צו ההריסה), המורה לו להרוס מבנה חד-קומתי בשטח של 60 מ"ר, המצוי בשכונת בית חנינא בירושלים (להלן: המבנה).

           כבר כעת אציין כי בתאריך 25.08.2016, חברתי השופטת ע' ברון, הורתה על עיכוב ביצוע צו ההריסה, בהסכמת המשיב, וזאת עד למתן החלטת אחרת. 

           אביא להלן את הנתונים הדרושים להכרעה בבקשה.

רקע

2. בתאריך 22.06.2015 חתם המשיב על צו הריסה מינהלי (להלן: צו ההריסה), המורה למבקש להרוס מבנה חד-קומתי בשטח של 60 מ"ר, המצוי בשכונת בית חנינא בירושלים (להלן: המבנה). לפי האמור בצו ההריסה, המשיב הסתמך בחתימתו על תצהירו של מהנדס, שניתן בתאריך 17.06.2015 (להלן: המהנדס), על תרשים שצורף לתצהיר זה, ועל ייעוץ משפטי שקיבל מהיועץ המשפטי לעירייה. תצהירו של המהנדס מעלה כי המהנדס הסתמך, בין היתר, על תצהירו של מפקח בנייה (להלן: המפקח), אשר ביקר במבנהובדק את מצבו. המהנדס הסתמך עוד על מסמכים ותרשומות המפקחים ותמונות מתיק מחלקת הפיקוח על הבנייה בעניין המבנה.

3. בתאריך 25.06.2015 המבקש הגיש לבית משפט לעניינים מקומיים הנכבד בקשה לביטולו של צו ההריסה, ובקשה לעיכוב ביצוע. המבקש טען בבקשה, בין היתר, כי צו ההריסה נחתם ללא שהמשיב ידע האם ומתי בוצע הביקור במבנה, וזאת לאחר שצו ההריסה התבסס על תצהירו של המהנדס, אשר הסתמך, בין היתר, על תצהירו של המפקח, ובהם חסר פירוט של המועד בו המפקח ביצע ביקור במבנה (ראו: סעיפים 2, 5-4 לתצהיר המפקח; סעיפים 2, 5-4 לתצהיר המהנדס)

           המבקש טען כי במועד ביקורו של המפקח במבנה – הבנייה כבר הושלמה. לטענת המבקש, מכיוון שצו ההריסה מבוסס על תצהירו של המהנדס, המסתמך בתורו על תצהירו של המפקח, ומכיוון שבתצהירים אלו לא מופיע תאריך ביקורו של המפקח בנכס – לא היתה בידי המשיב האפשרות, בנסיבות העניין, לחשב את מניין הימים הדרוש לצורך בחינת טענת האכלוס, והשלמת הבנייה. פגם זה, לטענת המבקש, יורד לשורשו של עניין, ומצדיק, בנסיבות, את ביטולו של צו ההריסה.

4. במסגרת הדיון שהתקיים בבית משפט לעניינים מקומיים הנכבד בתאריך 09.07.2015 – המהנדס נחקר, ואילו המבקש ויתר על חקירתו של המפקח. בסיום הדיון, בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד הורה לצדדים לסכם את טענותיהם, אולם טרם שהחל שלב הסיכומים – המשיב ביקר ביקש לחקור את המפקח. בתאריך 09.09.2015 בית משפט לעניינים מקומיים הנכבד התיר את העדתו של המפקח, והוגשו באמצעותו תצלומים של המבנה (להלן: התצלומים) – אותם הוא צילם ביום ביקורו במבנה.

5. בתאריך 10.11.2015 בית משפט לעניינים מקומיים הנכבד דחה את בקשת המבקש להורות על ביטול צו ההריסה. במסגרת זו, נקבע כי המבנה נבנה ללא היתר כדין, וכי נכון למועד חתימת המשיב על צו ההריסה, ובהתאם לממצאי ביקור המפקח במקום – המבנה היה מצוי בשלבי בנייה, לא היה מאוכלס, ואף איננו ראוי למגורים. בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד קבע כי המבקש לא הוכיח שצו ההריסה איננו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, ואף לא הוכיח כי מדובר בבניה אשר הושלמה ואוכלסה.