חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רע"א 8076/16

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8076-16
5.2.2017
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשים:
1. יוסף בטאט
2. אדלה בטאט
3. רחל בטאט
4. משה בטאט
5. גבריאל בטאט
6. אפרת בלס
7. צדוק בטאט
8. זהבה בטאט
9. רן בטאט
10. גל בטאט
11. טל בטאט

עו"ד י' פרלה 		המשיבים:
1. דיור ב.פ בע"מ
2. אלעד מגורים בע"מ
3. א.מ.ת.ש השקעות בע"מ

עו"ד ג' חלד; עו"ד ל' גוטוירט; עו"ד א' גילביץ'
החלטה


א. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת א' כהן) מיום 15.9.16 ברע"א 14367-05-16, במסגרתה נדחה ערעור המבקשים על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופטת הבכירה ר' ניב) מיום 29.3.16 בת"א 47557-11-15, שלא לסלק על הסף את תובענת המשיבות. עניינה של הבקשה בנדבך נוסף בסכסוך הקרקעות המורכב והמתמשך בשכונת גבעת עמל ב' בתל אביב; בהמשך יפורטו אך עיקרי העובדות, ככל שהן דרושות להכרעה במחלוקת הקונקרטית נשוא הליך זה.
 

רקע

 

ב.             בשנת 1972 החלה המשיבה 1 לנהל הליכים לסילוק ידם של עשרות מתושבי שכונת גבעת עמל ב', חלקם הוריהם של חלק מהמבקשים נשוא ענייננו, בבית משפט השלום בתל-אביב (להלן הליך 1972). בשלב מסוים ביקשה המשיבה 1 להפסיק את ההליכים, ואילו דווקא הנתבעים דאז ביקשו להמשיכם, מהחשש שמא תוגש תובענה חדשה בעתיד על-ידי המשיבה, והסדרת עניינם של המבקשים תידחה בשנים רבות. במענה לטענה זו, קבע בית המשפט אז כך:

 

"בכדי למנוע ספק, הייתי מתנה את מתן הרשות להפסקת התובענה לגבי עתירה זו, בכך שהתובעת תהיה מנועה מלהגישה מחדש".

 

ולסיום קבע:

 

"אשר על כן אני מחליט: (א) להרשות לתובעת להפסיק תובענותיה נגד הנתבעים, לגבי העתירה של סילוק יד, וזאת בתנאי כי התובעת לא תוכל להגיש מחדש תובענה למתן סעד כזה".

 

(החלטה מיום 13.5.79 בת"א 25068/12, בעמ' 10 ו-15 בהתאמה).

 

ג.              כעבור שנים רבות, הגישו המשיבות 3-1 את תביעתן הנוכחית נגד המבקשות לפינוי וסילוק יד וכן תביעה כספית; יצוין, כי כעולה מהבקשה, המשיבות 3-2 רכשו את המשיבה 1 לפני כשלושה עשורים. בהמשך איפשר בית המשפט למשיבות לתקן את כתב התובענה, ובתגובה הגישו המבקשים בקשה למחיקת התובענה על הסף, העומדת במוקד ענייננו. הבקשה הוגשה מחמת מעשה בית דין שנוצר לטענתם בהליך 1972, בו נרשמה התחייבות המשיבה 1 שלא להגיש נגד הנתבעים דאז תובענה מחדש לסילוק יד.

 

ד.             בית משפט השלום לא מצא להיעתר לבקשה. נקבע, כי ההחלטה בהליך 1972 לא ניתנה לגבי כל המבקשים אלא רק חלקם, ומכל מקום, לטענת המשיבות, המקרקעין נשוא המחלוקות השתנו במידה רבה ב-40 השנים שחלפו. בית המשפט אף הפנה להחלטה שניתנה על-ידי השופטת (כתארה אז) מ' רובינשטיין בשנת 1995 בעניין דומה:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

חזרה לתוצאות חיפוש >>