רע"א 38112-12-14 י' נ' באבי ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ע' עאסי), בת"א 15430-07-13, מיום 13.11.14, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניינו של המבקש.

רקע

המבקש נפגע בתאונת דרכים בעבודה ביום 6.2.11, וזאת כאשר היה נוסע ברכב שהיה נהוג על ידי המשיב 1 (להלן: "המשיב"), ומבוטח על ידי המשיבה 2 (להלן: "המשיבה").

בעקבות התאונה הגיש המבקש ביום 8.7.13 תביעה לבית משפט קמא, אשר התבססה על קביעות המוסד לביטוח לאומי, לפיהן המבקש סובל מנכות רפואית צמיתה של 44%.

ביום 1.9.14 הגישה המשיבה בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי.

ביום 13.11.14 נעתר בית משפט קמא לבקשה והורה על מינוי מומחים.

מכאן הבקשה שלפניי.

החלטת בית משפט קמא

בית משפט קמא קבע, כי בתחום הפסיכיאטרי לא הובא בפני הועדה לעררים תיעוד רפואי מתיקו הצבאי של המבקש, המעיד על עבר פסיכיאטרי לא מבוטל והמבקש אף לא טרח לציין זאת בפני הועדה; בנוסף, קיים פער משמעותי בין קביעת הועדה הרפואית הראשונה, לפיה לא נותרה למבקש נכות צמיתה עקב התאונה, לבין קביעת ועדת הערר, לפיה נותרה למבקש נכות בשיעור 30%, ללא הסבר לפשר פער זה, המצדיק מתן היתר להבאת ראיות סותרות;

בתחום האורטופדי, קיים פער משמעותי בין קביעת הועדה הרפואית הראשונה, לפיה לא נותרה למבקש נכות צמיתה, לבין קביעת ועד הערר, לפיה נותרה למבקש נכות בשיעור גבוה של 20%, ללא הסבר לפשר פער זה, המצדיק אף הוא מתן היתר להבאת ראיות סותרות; בהקשר זה ציין בית משפט קמא, כי ועדת הערר התעלמה ממצאי הבדיקה הקלינית של הועדה הרפואית הראשונה ועובדה זו מצדיקה אף היא מתן היתר.

טענות הצדדים