רע"א 21147-10-15 בנק הפועלים בע"מ נ' בוקובזה

1.עסקינן בבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת הרשם הבכיר א. צ'כנוביץ מיום 13.8.2015, בה נעתר לבקשת המשיבה להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה ביום 6.1.2010 ואף הורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, תוך קביעה כי כתב התביעה לא הומצא למשיבה כדין (ראה תא"ק 1159158/09).

2.המשיבה עותרת לסילוק ההליך על הסף משני טעמים.

הראשון - הגשת הבקשה לרשות ערעור לאחר חלוף המועד הקבוע בדין;

השני - תחולת הוראות צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט – 2009 (להלן: "הצו") על ההחלטה מושא הבקשה לרשות ערעור.

3.איחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור

3.1לטענת המשיבה הוגשה הבקשה לרשות ערעור לאחר חלוף המועד הקבוע בדין, זאת משלשיטתה חלה הוראת תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") הקוצבת 20 יום להגשת ערעור על החלטת רשם.

3.2מנגד טוען המבקש לתחולתה של הוראת תקנה 399 לתקנות לפיה בקשה לרשות ערעור תוגש בתוך 30 יום מיום שניתנה ההחלטה, בהעדר קביעה מפורשת אחרת.

3.3בחינת הוראות הדין מחייבת, לדידי, דחיית טענתה של המשיבה וקביעה כי הבקשה לרשות ערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין, קרי; 30 יום.

3.4הוראת סעיף 96(א1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") עניינה באופן ההשגה על "החלטה אחרת" שניתנה על ידי רשם בכיר ועל פיה "דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר".