רע"א 19838-03-15 ברזני נ' חיים

תשומת לבה של המבקשת מופנה בשנית לתוכנה הכולל של החלטתי מיום 22.6.1.

אינני מוצא טעם המצדיק עיון מחדש בהחלטה זו. אני שב ומפנה את המבקשת להחלטת כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן מיום 6.2.15, ובעיקר לסיפא שבה, עת אישרה למשיב להגיש תביעה חדשה לאחר שביטלה את פסק הדין שניתן כנגד המבקשת; החלטה שהייתה מושא הבר"ע שהוגשה על ידי המשיב.

ככל שהמבקשת חולקת על האמור בהחלטתי מיום 22.6.15 פתוחה בפניה הדרך לפנות, בהקשר זה, לערכאה מוסמכת אחרת, ומנוסח בקשתה דנן עולה כי המבקשת מודעת לזכותה זו.

לקראת סיום מצאתי להעיר, כי לא נעלמה מעיניי השתלחותה של המבקשת בשפה בלתי ראויה בעליל, לרבות בנימה של איום, בבקשתה דנא. השתלחויות אלו מצד המבקשת החלו עוד כלפי הערכאה קמא (כלפי כבוד השופטים רובין ובר-אשר צבן), אשר גילתה כלפיה אורך רוח ראוי לציון.

אין להשלים עם שפת איומים וכינויים בוטים כלפי בתי המשפט השונים, כמו גם הפעם, בכל עת שבקשותיה אינן נענות לשביעות רצונה המלא. השתלחויותיה של המבקשת (גם כאשר החלטה ניתנת כנגד הצד שכנגד!), כשלעצמן, מחייבות את דחיית בקשותיה על הסף בצירוף השתת הוצאות (וראו לשם השוואה, בשינויים המחויבים: בג"צ 668/14 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (14.8.14)).

בחרתי זו הפעם, לא בלי היסוס, שלא לעשות שימוש בכך  שמא לא הבינה המבקשת כראוי את החלטתי מיום 3.6.15, כמו גם את החלטת בית משפט קמא מיום 6.2.14.

יחד עם זאת אבהיר, כי אף ללא קשר להחלטה זו או אחרת, עליה ניתן להשיג על פי דין, ההתחשבות האמורה במבקשת לא תחזור על עצמה אם תתמיד בסגנונה הבוטה והבלתי ראוי כלפי בית המשפט (זה או אחר) או כלפי ב"כ המשיב.

הבקשה נדחית אפוא, ומשלא נתבקשה תגובה – גם ללא צו להוצאות. 

נא להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ה, 05 יולי 2015, בהעדר הצדדים.