רישום מקביל של אותו סימן מסחר עבור סוג תה ומוצרי הלבשה תחתונה

השופטת  ד' ברלינר:

1.        בתאריך 21.7.02 הגישה חברת Delta Lingerie S.A. of Cachan, France, הרשומה בצרפת (להלן: המשיבה), בקשה לרישום סימן מסחרי שמספרו 158300 (מסוג 25): Darjeeling (ללא עיצוב) (להלן: הסימן המבוקש). לבקשה זו התנגדה מועצת התה של הודו ה- Tea Board, India (להלן: המערערת).

           בתאריך 27.10.05 דחה רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: הרשם) את התנגדותה של המערערת ואישר לרישום את הסימן (להלן: ההחלטה).

על ההחלטה -  הערעור בפנינו.

רקע

2.        המשיבה הינה חברת בת של חברת Le Groupe Chantelle (להלן: קבוצת Chantelle), יצרנית מוצרי הלבשה תחתונה לנשים. המשיבה וקבוצת Chantelle עושות שימוש בסימן המסחר "Darjeeling" מאז שנת 1995 לגבי מוצרי הלבשה תחתונה לנשים ומחוכים ולגבי רשת חנויות להלבשה תחתונה המוכרות סחורה זו. המוצרים מסדרת Darjeeling נמכרים בישראל ע"י מפיץ בלעדי, J. Cobe limited. 

3.        המערערת, הינה גוף סטטוטורי שהוקם מכוח חוק התה של הודו משנת 1953 והיא מהווה זרוע של משרד המסחר והתעשייה של ממשלת הודו, שהוקמה על מנת לשמור על המוניטין של התה ההודי בעולם. בין תפקידיה פיקוח על ייצורם, עיבודם ושיווקם של כל סוגי התה הגדלים בהודו. אחד מסוגי התה עליהם אחראית המערערת הוא תה הדרג'לינג (Darjeeling), הגדל במחוז דרג'לינג הממוקם במדינת בנגל המערבית שבהודו.

           את סימניה (הן המילה Darjeeling עצמה והן כלוגו מעוצב בצירוף דמות) רשמה המערערת במדינות רבות בעולם. סימניה אינם רשומים בישראל.

           המערערת הגישה התנגדויות לרישום הסימן Darjeeling על ידי המשיבה בצרפת ובאיחוד האירופי אצל OHIM (Office for the Harmonization of the Internal Market) ונדחתה. בהחלטות מפורטות ומנומקות נקבע כי אין חשש להטעיה בין הסימנים לאור סוגם השונה (ר' נספח 9 תיק מוצגי המערערת - כרך ב').

4.  נימוקי ההתנגדות

(א).     יש בסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. את סכנת ההטעיה יש לבחון לגבי הצרכן הישראלי, אין ללמוד גזרה שווה מהחלטות על העדר הטעיה במדינות בהן קיים שימוש מקביל בסימנים, שהרי החשש הוא מהטעיה באשר למקור הטובין ולא מבלבול בין מוצרים מקבילים.

(ב).     המותג דרג'לינג מוכר בשוק הישראלי ויש לו מוניטין, בוודאי בקרב "חוגי הציבור הנוגע לדבר", די בכך כדי לבסס אותו כסימן מוכר היטב לפי סעיף 1 לפקודה.

(ג).      רישום הסימן המבוקש עלול להביא לפגיעה ודילול מוניטין המערערת.

(ד).     יש בסימן המבוקש לפגוע בתקנת הציבור.

(ה).     משמעותו הרגילה של הסימן המבוקש היא גיאוגרפית.

(ו).      אין הסימן המבוקש בעל אופי מבחין.

           המערערת הפנתה לסעיף 8(א), וכן להוראות סעיפים 11(5), 11(6), 11(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה) וטענתה היא כי על פי כל אחד מהסעיפים הללו אין לרשום את הסימן המבוקש. בדיעבד, בערעור בפנינו טוענת המערערת, בין היתר, כי הרשם לא התייחס לנימוקי ההתנגדות שהועלו על ידה ושהתמקדו בעיקר בחלופות שבסעיף 11(6) ו-11(11) לפקודה, במקום זה דן בעילות שכלל לא נטענו ובשל כך הגיע לתוצאה שגויה.

5. עיקר ממצאיו של הרשם

בהכשירו את רישום הסימן המבוקש, קבע הרשם כדלקמן: