ריינר נ' "נציגות הבית המשותף"

פסק דין

ערעור על פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין בירושלים (כב' המפקח הבכיר ש. הייזלר), מיום 20.6.13. פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות המערערת לדין ובמסגרתו היא חויבה לשלם למשיבה סך של 5,700 ₪ בתוספת 366 ₪ בגין אגרת משפט ו-500 ₪ בגין הוצאות המשפט ושכר בטלה של נציגי המשיבה.

פסק הדין ניתן בגין תביעת המשיבה, נציגות הבית המשותף כנגד המערערת בשל אי תשלום הוצאות החזקת הרכוש המשותף בבית הידוע כגוש 30025 חלקה 168 ברח' בן לברט 4 – רח' מטודלה 23 בירושלים (להלן: "הבניין") בו מחזיקה המערערת בדירה. בהגנתה, המערערת לא הכחישה את קיומו של החוב אך טענה כי התביעה לא הוגשה על-ידי נציגות הבית המוסמכת מפני שמי שנבחר לשמש חבר בנציגות הבית, איננו בעל דירה בבניין. לטענתה עוד, היא איננה מחויבת לשאת בתשלומי החזקת הבית המשותף מפני שחבר הנציגות המתגורר בבניין מקים רעש בלתי נסבל ורעש זה מנע כל אפשרות למגורים בדירתה. עוד טענה המערערת כי כב' המפקח לא היה מוסמך לדון בתובענה.

בערעורה טענה המערערת כי לא התייצבה לדיון עקב טעות בשעת הדיון. כן טענה לגופו של עניין כנגד מה שהיא כינתה "הזכות האבסולוטית" של המשיבה לדמי אחזקה. כמו כן חזרה על טענתה כי נציגות הבית יכולה לכלול רק מי שמתגורר בבניין ולכן המשיבה לא הייתה מוסמכת לתבוע אותה כבעלת דירה בבנין. היא הוסיפה כי כב' המפקח היה נגוע במשוא פנים ובדעה קדומה כלפיה.

בנוסף, טענה המערערת כי בית משפט זה מתבקש לבטל את פסקי הדין שניתנו כנגדה בעבר והיא מנתה שמונה תיקים כאלה.

מנגד, טענה המשיבה כי אין הוראה חוקית האוסרת על כך שחברי נציגות הבית לא יהיו בעלי דירות בבניין. יתר על כן, אחד מחברי הנציגות הנבחר הוא אכן בעל דירה ואילו השני מונה כבא-כוחה של אשתו אשר הינה בעלת דירה בבניין. היא טענה עוד כי מחובתה של הנציגות לתבוע כל בעל דירה המסרב לשלם את חלקו באחזקת הרכוש המשותף ופשיטא כי לא ניתן לבטל את פסקי הדין שניתנו זה מכבר. כן דחתה את הטענה כי כב' המפקח היה נגוע במשוא פנים וכי גיבש דעה קדומה אודות המערערת.

דין הערעור להידחות. אף מבלי להתייחס לאי התייצבות המערערת לדיון, אין בפי המערערת טענות הגנה כנגד הנטען בתביעה כנגדה. טענותיה אינן טענות לגוף העניין אלא טענות שמסביב לו. טענתה שהיא אינה חייבת לשאת בדמי אחזקת הבית מפני שמי מבעלי הדירות הקים רעש, איננה יכולה לעמוד. גם אין מקום לשעות לטענה שכב' המפקח היה נגוע במשוא-פנים ובעל דעה קדומה שלילית כלפיה. עיון בפרוטוקול הדיון אינו מגלה עניינים מסוג זה. גם לא מצאתי עיגון לטענה כי המפקח לא היה מוסמך לתת פסק דין כנגד המערערת. אין גם ממש בטענתה שבעלי נציגות הבית חייבים להיות בעלי דירה בבית המשותף (וראו י' ויסמן דיני קניין-בעלות ושיתוף (תשנ"ז) 464-465). מה גם, שבמקרה זה אחד מחברי הנציגות הוא בעל דירה בבניין. פשיטא גם כי לא ניתן לבטל במסגרת ערעור זה פסקי דין שכבר ניתנו בין הצדדים בעבר.

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪. המזכירות תעביר את הסכום האמור לידי המשיבה מתוך כספי הערבון שהפקידה המערערת והיתרה תוחזר לה.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.