רידן שיווק מזון בע"מ נ' חכמון

החלטה

בפני בקשתה של המבקשת, הגב' חיה רפאלה חכמון, כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדות מטעמה, לבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה, חברת רידן שיווק מזון בע"מ, ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה, בתיק מס' 0904550094.

ביום 13/1/2011 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקשת נחקרה על תצהירה.

לאחר ששמעתי את חקירת המבקשת בפני, ואת סיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין בקשת המבקשת להידחות.

בא-כוח המבקשת הודה בהגינותו, בסיכומיו, כי המבקשת קיבלה מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, המותנה בהמצאת מסמכים נוספים, כבר בשלהי חודש פברואר 2010.

דא עקא, כי המבקשת המציאה מסמכים נוספים אלה (שרק לאחר המצאתם רשאי היה עורך הדין אשר מונה לה מטעם הלשכה לסיוע משפטי להגיש את הבקשות מטעמה) רק באמצע חודש יוני 2010.

לבקשת לא היה הסבר המניח את הדעת, בעת חקירתה, לשיהוי ניכר זה בהמצאת המסמכים.

לטענתה, בעלה היה חייל שירות סדיר באותה תקופה, והיה עליה להמציא מסמכים הקשורים לחשבון הבנק שהוא מנהל.

ברם, המבקשת לא הסבירה כלל אילו מאמצים עשתה,אם בכלל, כדי להשיג את המסמכים האמורים. האם ביקש בעלה חופשה מיוחדת לצורך כך? האם יכול היה לגשת לסניף הבנק בימי שישי או בשעות אחה"צ? האם ניסו המבקשת או בעלה ליצור קשר טלפוני עם פקידי הבנק?

שהרי בסופו של דבר הושגו המסמכים האמורים. לפיכך, ניכר כי יכולה הייתה המבקשת להשיגם עוד קודם, ובוודאי שאין הצדקה להגשתם באיחור רב כל-כך, אשר גרם, במצטבר, לאיחור של כמעט 6 חודשים בהגשת ההתנגדות.

המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בתקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 ולפיכך המדובר במועד הקבוע בחיקוק, ויש צורך בטעם מיוחד על מנת להאריכו (ראה תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984).

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.

טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.

אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.

שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.

"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".

(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).