החלטה
1.לפניי עתירת המבקשים לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל שנפתחו כנגדם במסגרת תיק מס' 12-14567-13-6. הבקשה הוגשה בד בבד עם בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל איתי כרמי (להלן: הרשם), אשר החייב את המבקשים לשלם הוצאות המשיבה כאן בסך 6,000 ₪ (להלן: ההוצאות), במסגרת הליך חקירת יכולת בו אמורים היו להיחקר כצדדים שלישיים.
2.המבקשים טענו בבקשתם, כי המבקשים 1 ו-3 הינם הוריו של המבקש 2 – בעליה של חברת הובלות, אשר ניהלה הליך משפטי כנגד המשיבה, ובגדרו נדחתה תביעת חברת ההובלות, והתקבלה תביעת המשיבה. המבקשים טענו כי בעקבות פסק הדין, נפתח תיק הוצאה לפועל מס' 12-08930-08-9 (להלן: התיק העיקרי), ובמסגרתו הוזמנו לחקירת יכולת כצדדים שלישיים – אליה לא הופיעו, ובעקבות כך נפסקו כנגדם ההוצאות. המבקשים טענו כי בעקבות אי תשלום ההוצאות שנפסקו, נפתח תיק ההוצל"פ מושא הבקשה. המבקשים טענו כי לא התייצבו לחקירה עקב פטירתה הפתאומית של קרובת משפחתם, אולם בקשותיהם החוזרות לביטול סכום ההוצאות נדחו ע"י הרשם, ועקב כך הוגשה בקשת רשות הערעור על החלטתו. המבקשים טענו כי סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם – כך שדחיית הבקשה תגרום להם נזק כספי כבד ובלתי הפיך, על לא עוול בכפם. עוד טוענים הם כי אין להם קשר לחברה החייבת בתיק העיקרי מלבד היותם הוריו של בעל החברה, ועל כן יש להיעתר לבקשה.
3.המשיבה טענה בתגובתה כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, סיכויי הערעור נמוכים, הן כיוון שסיבת המחדל – היינו: אי התייצבותם לחקירת יכולת של המבקשים לא הוסברה כדבעי בפני הערכאה קמא, כאשר בתחילה נטען כי ההלוויה התקיימה ביום החקירה, ולאחר מכן נטען כי ההלוויה התקיימה יום לאחר החקירה, וכי ביום החקירה הייתה קרובת המשפחה מאושפזת במצב קשה – דבר אשר בא לידי ביטוי בהחלטת הרשם מושא הערעור; והן כיוון שהתערבות ערכאת הערעור בהחלטות רשם ההוצאה לפועל נדירות כאשר מדובר בצו תשלומים, וכל שכן בעניינו, כאשר מדובר בפסיקת הוצאות. עוד טענה המשיבה כי המבקשים לא הביאו כל ראשית ראייה לטענות הרבות המועלות בבקשה, ובכללן הטענות לעניין מאזן הנוחות ומצבם הכלכלי של המבקשים, כמו גם לעניין מצבה הרפואי של קרובת המשפחה. עוד טוענת המשיבה כי המבקשים לא הביאו כל הסבר למחדלם, אשר מתבטא לא רק באי התייצבותם, אלא גם באי הודעה על כך לערכאה קמא או למשיבה. המשיבה טוענת כי סכום ההוצאות מבטא את הזלזול בהליכים וסרבולם מצד המבקשים, כאשר להתנהלות זו הביאה המשיבה תימוכין, ועל כן לטענתה אין הסכום שהושת על המבקשים חריג בנסיבות העניין.
דיון והכרעה
4.הכלל הוא כי הזוכה בפסק דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו מייד עם הינתן ההחלטה המזכה (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) בעמ' 672) (להלן: גורן). בדונו בעיכוב ביצוע פסק הדין על בית המשפט לשקול סיכויי ההצלחה בערעור, וכן בשאלה אם יזכה המערער בערעור – האם יהא זה בלתי אפשרי או קשה להשיב המצב לקדמותו (ראו למשל: בשא 86/89 ישראל הרפז נ' עופר אחיטוב פ"ד מג(1) 334). כאשר מאזן הנוחות מביא למצב שבו כפות המאזניים מעויינות, בדרך כלל תיטה הכף לטובת הזוכה בפסק הדין (ע"א 10052/07 סולומון נ' כפר גדעון אגודה חקלאית (פורסם בנבו, 23.12.2007)). ככלל, כאשר מדובר בחיוב כספי הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין (ראו: ע״א 9750/05 אליהו נ׳ אלנר (14.02.2006)). יחד עם זאת, אפשר שניתן לעכב את ביצועו של פסק-דין, אף אם מדובר בפסק דין כספי, וזאת מקום בו מוכח שבית-משפט קמא נתפס לטעות; כי טעות זו גלויה וברורה; כי לולא אותה טעות היה בית המשפט פוסק באורח שונה מכפי שפסק וסביר להניח כי פסק־דינו של בית־משפט קמא יבוטל בערעור (ראו: בש״א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה בע״מ נ׳ שוקר פ״ד נב(3) 285). לכלל הנ"ל אוסיף, שכלל אין בית המשפט שלערעור נוטה להעתרב בסכום ההוצאות, אלא בנסיבות חריגות, כאשר נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל פ"ד נט(4) 625; גורן, עמ' 745), זאת, מכיוון שהערכאה הדיונית היא הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבותיו של הסכסוך ואת התנהלות בעלי הדין לאורך המשפט, ועל כן הדבר מסור לשיקול דעתה.
5.בעייננו, לאחר עיון בנימוקי בקשת רשות הערעור, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, לא מצאתי שיש בנימוקים אלו – הנוגעים לפטירת קרובת המשפחה ולגובה סכום ההוצאות, שיקולים שעמדו לנגד עיני הרשם, אשר החליט בכל זאת שלא לשנות מהחלטתו, כדי ללמד על פגם כה חמור בשיקול דעתו של הרשם, שיש בו כדי להקנות סיכוי גבוה לבקשת רשות הערעור.
6.כך גם באשר למאזן הנוחות. הנטל להוכיח את הטענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, מוטל על הטוען לה, דהיינו על המבקשים, ואין זה נטל קל (גורן, עמ' 675). בענייננו, לא העמידו המבקשים כל תשתית ראייתית לתמיכה בטענותיהם, ובכללן טענותיהם בעניין הנזק הבלתי הפיך שייגרם להם במידה ויהא עליהם לשלם את סכום ההוצאות שהוטל עליהם במסגרת החלטת הרשם, מלבד תצהירו של המבקש 2.. עוד יש לציין בהקשר זה כי על פי הפסיקה מצבו הכלכלי של המערער אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שבו הוטל עליו חיוב כספי (ראו: עא 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל (פורסמה בנבו, 23.12.2007)), ועל כן לא הורם הנטל להוכחת היסוד השני לבקשה - הוא מאזן הנוחות.
7.סוף דבר, משלא הוכח כי סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל גבוהים, ומשלא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים, אין מנוס מדחיית הבקשה.
8.המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בקשה סך 750 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.