רושרוש נ' פרי

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בדיון ביום 24.2.13, בהעדר התובע, במסגרתו הוריתי על דחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות.

השתלשלות העניינים אשר קדמה למתן פסק הדין מפורטת בפסק הדין.

ב"כ המבקש טוען בבקשתו, הנתמכת בתצהיר בא-כוחו, כי בשל טעות משרדית, לא עודכן מועד הדיון הנדחה בתיק. המדובר, לטענתו, בשגיאה בתום לב ומשמעות הותרת פסק הדין על כנו היא חסימת התובע מן האפשרות להוכיח את תביעתו.

מנגד, טוען המשיב כי התנהלות התובע ובא-כוחו לאורך ההליך מאופיינת בזלזול וברשלנות ואין לאפשר לתובע לחדש תביעתו. לחילופין, עותר המשיב לחייב את המבקש בתשלום הוצאות ובהפקדת ערובה (החלטה בבקשה להפקדת ערובה אשר הוגשה על ידי הנתבע ניתנה כבר ביום 24.1.13).

ביטול "מחובת הצדק" אינו מוצדק בנסיבות העניין, שכן ב"כ המבקש מאשר כי ההחלטה על מועד הדיון הומצאה למשרדו.

ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט אפשרי תוך בחינת שני תנאים- האחד סיבת מחדלו של בעל הדין והשני, סיכויי ההליך.

סיבת מחדלו של התובע מוסברת בתצהיר בא-כוחו לפיה המדובר בתקלה אצל ב"כ המבקש ואילו ביחס לסיכויי ההליך, לא ניתן לומר, בשלב זה, כי אין לתובע סיכוי בהליך כפי שגם התייחסתי במסגרת החלטתי בבקשה להפקדת ערובה.

לפיכך, לאחר ששקלתי את הנסיבות, אני מוצאת כי האיזון הנכון מוביל למסקנה כי יש להורות על ביטול פסק הדין, אולם מאחר שלמשיב נגרמו הוצאות בשל התנהלות המבקש, תנאי לביטול פסק הדין יהיה תשלום הוצאות בסך של 2,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

המבקש יפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 2,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום. עם הפקדת הסכום, הוא יועבר לידיו של המשיב.

אם לא יופקד הסכום במועד, יוותר פסק הדין על כנו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ התובע ולמשיב בעצמו ותביא התיק לעיון בעוד 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ג, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.