רויזמן ואח' נ' נידר- חב' לבניין ולפיתוח בע"מ ואח'

פסק דין

ביעת שיבוב לפי סעיף 328 לחוק המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

רקע דיוני

1. ביום 4.8.02 נפגע הניזוק מר בוריס רויזמן בתאונת עבודה כאשר עגורן שהפעיל, קרס וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף. המל"ל הכיר בנכותו הרפואית בשיעור של 20%, שילם וישלם לו תגמולים בהתאם.

2. הניזוק לא הסתפק בתגמולים והגיש תביעה נגד מעבידתו נידר חברה לבניין ולפיתוח בע"מ [נידר] ומבטחת אחריותה מנורה חברה לביטוח בע"מ. נידר התגוננה ובנוסף שלחה הודעה לצד שלישי - CPS עגורנים ומכונות לבנייה שירות לעגורנים בע"מ [CPS] חברה עימה התקשרה למתן שירותים ביחס לעגורן. הניזוק תיקן את תביעתו והוסיף כנתבעות את CPS ואת מבטחת אחריותה, מגדל חברה לביטוח בע"מ. המל"ל הצטרף לתביעה בעילת שיבוב. CPS נכנסה לכינוס נכסים, הלכה למעשה נותרה מגדל בחזית מול הניזוק והמל"ל.

3. כמקובל בתביעות נזיקין, הגיש כל אחד מהצדדים חוות דעת מומחה רפואי מטעמו. לאור המחלוקות, מינה בית המשפט את ד"ר חנן טאובר כמומחה מטעמו. ד"ר טאובר העמיד את נכותו של הניזוק על 10% לפי סעיף 37 [7] א' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956. הצדדים מקבלים את קביעותיו.

4. הצדדים ובפרט הניזוק ביקשו למצות משא ומתן ולכן נעתרתי לדחיית דיונים. כאשר הסתבר שלא הושגה הסכמה, נקבעה ישיבת הוכחות ל – 22.10.12. ב – 16.10.12 הגישו הצדדים "הודעה מוסכמת בעניין המומחים" לפיה "יוגשו כל חוות דעת המומחים, ללא צורך בחקירתם". ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה.

5. ערב הישיבה, ב – 21.10.12, הושגה פשרה ביחסים בין הניזוק לנתבעות ועל פיה תפצנה אותו המעבידה ומנורה ב - 18,070 ₪ ואילו מגדל תפצה אותו בנפרד ב – 52,200 ₪, משמע : 1/4 – 3/4. הפשרה אושרה בפסק דין חלקי . מכאן שנותר לברר את תביעת השיבוב של המל"ל מול CPS, למעשה מול מגדל. בקשתם לדחיית הדיון – נדחתה.

6. בפתח הישיבה דחיתי את בקשת מגדל להשתחרר מהסכמתה לגבי הגשת כלל חוות דעת מומחים. העד היחיד שנחקר היה הניזוק שנכח באולם. בהתאם להסכמה הוגשו חוות דעת כל המומחים ללא חקירות. כבר עתה - מגדל נמצאת בנחיתות ראייתית לא משום שנמנע ממנה להגיש חוות דעת סותרות, אלא משום שהמבוטחת שלה, CPS בכינוס נכסים וככל הנראה נמנע ממגדל לקבל ממנה שיתוף פעולה במישור עובדתי.

עובדות שאינן במחלוקת

7. נידר קבלנית בניין ובעלת עגורן צריח נייד תוצרת POTAIN , שנת ייצור 1980[העגורן]. בעת הרלוונטית בנתה נידר פרויקט מגורים בבית"ר עילית [האתר]. היא רכשה ממגדל פוליסה המכסה בין היתר ביטוח מעבידים לתקופה 29.4.02 – 31.12.02. נידר שכרה את שירותיה של CPS, להרכבתו ולהשמשתו של העגורן.

8. נידר בנתה מסילות ניוד לעגורן. היא הזמינה וקיבלה מיועץ קרקע נתונים על סיבולת הקרקע ללחץ של העגורן. CPS הרכיבה את העגורן. החל ממאי 2002 הפעילה נידר את העגורן באתר.

9. הניזוק, מפעיל עגורנים מורשה, החל לעבוד אצל נידר ב – 23.7.02. הוא עבד על העגורן משך 10 ימים ואז בבוקר יום ראשון, ה – 4.8.02, להוראת מנהל העבודה, פנה להפעיל את העגורן. הוא נטרל את מערכת הבלימה שלו, עלה לתא המפעיל המצוי בגובה כ – 40 מטר מעל הקרקע, החל להרים מטען ובשלב מסוים נייד אותו לאחור. בשלב זה יצא העגורן מהמסילה וקרס ארצה כשהניזוק לכוד בתא.

מחלוקות – טענות הצדדים

10. לטענת המל"ל אין לייחס לנידר אחריות לאור היותה של CPS קבלן עצמאי והתאונה נגרמה עקב התרשלותה הבלעדית בהשמשת העגורן מלכתחילה. לעומתה טוענת מגדל ש CPS עמדה בחובות הזהירות המוטלות עליה ולרבות בחוזה עם נידר, שכן ביצעה עבודות תיקון ב – 1.8.02 אך הורתה לנידר לא להפעיל את העגורן ללא בדיקה של בודק מוסמך ואף השביתה את מערכת החשמל הנדרשת להפעלת העגורן. נידר הפעילה את העגורן ללא בדיקה של בודק מוסמך.

11. לטענת מגדל, אפילו התרשלה CPS בביצוע תפקידה, יש לחלק את האחריות כלפי הניזוק בינה לבין נידר, בהיותה של האחרונה מעבידתו של הניזוק ובכך שלא דאגה כלפיו לתנאי עבודה בטוחים. לטענת המל"ל, יצאה נידר ידי חובתה כלפי הניזוק שכן הינה "בעלת חוזה" שהתקשרה עם CPS בחוזה קבלנות ואינה אחראית לאור סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

12. לטענת מגדל יש לייחס לניזוק אשם תורם, שכן הוציא במו ידיו ועל דעת עצמו את הבלמים על מנת להפעיל את העגורן, בניגוד להוראותיה של CPS. לטענת המל"ל אין לייחס לניזוק אחריות שכן לא ידע ולא היה עליו לדעת על מניעה בטיחותי להפעיל את העגורן ומכל מקום אין לייחס לו אשם כלשהו בהיותו עובד חדש.

13. מעבר למחלוקות שגורות על היקף הנזק – לטענת מגדל המל"ל אינו זכאי לשערוך התגמולים שכן ישן על זכויותיו והגיש תביעתו על סף התיישנותה. לטענת המל"ל עומדת ועמדה תביעתו כל העת ואין למנוע ממנו שערוך.

15. לטענת מגדל יש לנכות מהסכום, ככל שייפסק לזכות המל"ל, את התשלומים ששילמה לניזוק במסגרת הסכם הפשרה. לטענת המל"ל אין בהסכם להשליך על זכויותיו, ההסכם אינו יכול לפעול לרעתו, שכן לא היה צד לו.

דיון