החלטה
לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש" ) לצירוף מסמכים רפואיים ואישור ביטוח לאומי על דרגת נכותו., בטענה, שמדובר במסמכים לגבי מצבו הרפואי, ואלה נדרשים לאור דברי התובע (הלן: "המשיב") בעדותו מיום 11.12.13 באולם בית המשפט, לפיהם המבקש ממציא דברים ומציג מצגי שווא לגבי מצבו הרפואי והנפשי.
המבקש מפנה לעמ' 11 שורות 9-16 לפרוטוקול ישיבת 11.12.13 שם נאמרו הדברים הבאים:
"מה היה המצב הבריאותי של הנתבע כשהגיע לפגישה הראשונה במשרדך? ת. מה שידעתי על מצב בריאותו, זה מה שהנתבע סיפר לי. הוא סיפר שכביכול הוא חולה סרטן, יש לו גידול, המעיים שלו בקופסא...בדיעבד, הסתבר לי שחלק מהמצגים באותה פגישה היו לא נכונים. ש. מה היה מצבו הנפשי כשהגיע אליך? ת. עניתי בתשובה הקודמת. הוא לא הראה סימני מצוקה. הוא אדם מאוד דעתן ויודע בדיוק מה הוא רוצה. הוא אלוף במתן מצגי שווא ובלדחות דיונים..."
בהמשך מפנה לעמ' 15, שורה 12-20 לפרוטוקול ישיבת 11.12.13 שם נאמרו הדברים הבאים :
"...ש. פסק הדין לגירושין ניתן ב-2009, אתה פוטרת ב-2010 למה לא הגשת בין לבין את התביעה? ת. התברר שהנתבע אינו דובר אמת ביחס לחלק מהנושאים. התברר שהנתבע לא הביא חוות דעת רפואית שנדרשה בין היתר להוכיח את זה שהנתבע איננו יכול לעבוד ולפרנס את עצמו. זה רלוונטי גם לתביעת מזונות וגם לתביעה של איזון משאבים, כי במקרה הרגיל בית משפט מאזן את המשאבים 50-50 ולצורך זה לא צריך להגיש תביעות. ש. אבל הנתבע מוכר על ידי המל"ל כנכה, אז למה היית צריך את הבדיקה? ת. זה שהנתבע מרמה את המל"ל, בין היתר , בזה שהוא נמנע שהוא לא עושה את הניתוח שהיה צריך לעשות לפני 10 שנים והוא גם הסביר לי למה הוא עושה את זה..."
לטענת המבקש , התכחשות המשיב ממצבו הרפואי, בניגוד לנטען בכתבי הטענות שהמשיב הכין בעצמו, בשם המבקש כב"כ, הנם רלוונטים לעניין תביעת המזונות שהיה על המשיב להגיש, לשיטת המבקש ולמאזן הכוחות בין המבקש למשיב לאורך כל תקופת הייצוג.
לטענת המבקש מתקיים במקרה זה הכלל המצדיק סטייה מהכלל, לפיו נדרש בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" כהגדרתו.
המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה, שכן כבר בכתב התשובה שהגיש ביום 12.1.12 הוא הכחיש את טענת המבקש בנוגע למצבו הרפואי. לכן, מדובר בשיהוי ניכר שכן כתב התשובה הוגש לפני שנתיים וכחמישה חודשים לאחר עדות המשיב בבית המשפט ולכן דין הבקשה להדחות בכלל , ובפרט כיוון שקבלת הבקשה, תחייב פתיחה מחדש של ההליך.
סיבה נוספת לדחיית הבקשה, אותה מעלה המשיב, הינה צירוף המסמכים לבקשה לפני החלטת בית המשפט בבקשה, ובניגוד לפסיקה ולהנחיות נשיא בית המשפט העליון.
לטענת המשיב, מדובר במסמכים שאינם קבילים היות והוגשו שלא בהתאם לתקנה 127 ואינם ערוכים לפי סעיף 24 לפקודת הראיות. כן מתנגד המשיב להגשת המסמכים שלא באמצעות עורכי המסמכים ומבלי שתתאפשר חקירת עורכי המסמכים על תוכנם.
לגופה של הבקשה טוען המשיב, כי אומנם יש מקרים בהם נעתר בית המשפט להגשת ראיה נוספת בשלב מתקדם של ההליך, אולם דבר זה נעשה כאשר מדובר בראיות שלא היה באפשרות המבקש להגישן לפני תחילת שלב ההוכחות יחד עם הגשת תצהיר העדות הראשית מטעמו.
לטענתו, במקרה נשוא הבקשה, לא מדובר בראיה מפריכה שכן גרסתו של המשיב הונחה בפני המבקש כבר בכתב התשובה שהגיש המשיב ביום 12.1.12 או ביום 19.9.12 כאשר הוגשו תצהירי העדות הראשית של המשיב, בו ניתנה התייחסות למצבו הרפואי של המבקש.
משכך היה על המבקש לסתור את הטענות באשר למצבו הרפואי שפורטו בכתב התשובה בתצהיר העדות הראשית מטעמו.
עוד טוען המשיב, כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטים כלל לצורך הכרעה בשאלות ששנויות במחלוקת בין הצדדים, וכן מהטעם שמרבית המסמכים הנם מחודש נובמבר 2013 , ז"א מסמכים שנערכו כ-4 עד 8 שנים לאחר מועד בו היה המבקש מיוצג ע"י המשיב.
בתשובתו, טוען המבקש, כי המשיב התנגד לבקשת המבקש להגיש מסמכים רפואיים לפני תחילת עדותו וחקירתו הנגדית מה שאילץ אותו לשיטתו להגיש בקשה זו כעת. מוסיף המבקש בתשובתו, שלא מדובר במסמכים שמטרתם להוכיח עניין שברפואה ולא עוסקים בקביעת נכותו הרפואית וכל מטרתה של הבקשה הנה להעמיד את בית המשפט על מצבו הרפואי של המבקש.
דיון:
מדובר בבקשה להגשת ראיות באשר למצבו הרפואי של הנתבע לאחר סיום שלב ההוכחות בתיק ולאחר קביעת מועדים להגשת סיכומים.
במסגרת בקשתו טוען המבקש, כי הדבר נדרש רק לאחר שמיעת עדותו של התובע במהלך ישיבת ההוכחות שנערכה ביום 11.12.13, במהלכה העלה התובע טענות לגבי אמינות טענותיו של המבקש באשר למצבו הרפואי והנפשי עובר לפנייתו אליו.
המשיב מתנגד לצירוף המסמכים מטעמים פרוצדוראלים ומהותיים המפורטים לעיל. הנימוק המרכזי עליו מבסס המשיב את סירובו הנו, שכבר בכתב התשובה שהוגש על ידו העלה השגות לגבי מצבו הרפואי הנטען של המבקש ולכן לא מדובר בטענה מפתיע שמקימה למבקש זכות להגיש בשלב זה ראיות חדשות לתיק .